סיפור בלי סוף..2

זה מין המשך כזה לסיפור שלי..

כבר יצאנו לחופש.. אוייי אתם לא יודעים איך אני מתגעגעת אליווווו!! אני מרגישה כזה
חור בבטן כי אני יודעת שאני לא אראה אותו הרבה זמן... אוחחחח למה דווקא בו
התאהבתי..? למה בחרתי דווקא אותו?? דייי תמיד זה קורה לי.. עכשיו כשאני כותבת את
הסיפור אני חושבת לעצמי.. מה הוא עושה עכשיו..? אולי עכשיו הוא במחשב.. אבל הוא לא
באייסי.. אולי עכשיו הוא בחוץ.. אה אבל עכשיו עדיין מוקדם.. אולי הוא רואה
טלויזיה...?.. או שהוא בכלל ישן עדיין... וואי איך בא לי לשמוע את הקול המתוק שלו..
אני רוצה שהוא ילטף לי את היד כמו תמיד.. חיחי.. אני רוצה פשוט להרגיש אותו קרוב..
לחשוב שזה כ"כ הרבה לבקש..!! אני מסתכלת אחורה לתחילת השנה ואני חושבת..: למה רק
עכשיו התחלתי לאהוב אותו..? איך לא שמתי לב אליו מקודם..? ולמה הוא לא שם לב אליי..
בא לי פשוט ללכת ולדבר איתו.. אבל אני בטוחה שאני אפגע.. אני פשוט מרגישה את זה..
אני רוצה שהחופש יעבור מהרררר אני כבר מתה לראות אותו.. אם הייתי יודעת שנניח מחר
אני אראה אותו, לא הייתי מרגישה ככה בכלל כי הייתה לי לפחות תקווה לראות אותו
והייתי יודעת שלא יעברו חודשיים שלמים בלי שנתראה.. שנה הבאה מעלים אותנו לחטיבה
העליונה בבצפר.. למרות שאנחנו נהיה כיתה ט'.. ואומרים שיכול להיות יפרקו את הכיתה
שלנו.. אוחחח אתם פשוט לא מתארים לעצמכם כמה הוא יהיה חסר לי אם הכיתה תתפרק.. אני
אתגעגע אליו יותר מתמיד...

יש לי המון חברות ואני יכולה לשבת ולבר איתן כי הן מבינות אותי.. אבל לא תמיד הן
מרגישות מה שאני מרגישה.. הן לא ממש מבינות וקשה לי להסביר להן ת'הרגשה... אני ממש
אוהבת את החברות שילי אבל לפעמים אני מרגישה לא שייכת לידן.. אני מרגישה כזאת
דוחפית.. לא'דעת מה קרה בזמן האחרון.. הביטחון העצמי שלי ירד אבל לא הרבה ועדיין..
טוב אני מצטערת על החפירה חחח אבל הייתי חייבת לפרוק את זה איכשהו..

תודה לכל מי שקרא את זה מואאאאאההה ותגיבו וקשה..