אהבה שהתחילה ואהבה שהתסיימה

סיפור זה הוא סיפור החיים האישי שלי והוא אמיתי לשם כך לא רשמתי שמות בסיפור כדי
שלא לגרום אי נוחות למסופרים בסיפור!



הייתי בת 15 וחצי בתחילת התיכון, הייתי מאוהבת בבחור שלא היה איתי באותו בית ספר אך
ראיתי אותו מדי פעם, ומיום ליום התחלתי להרגיש איך האהבה שלי אליו פוחתת מהסיבה
הפשוטה שזו הייתה אהבה חד צדדית ככל הנראה, הפסקתי להתגעגע, הפסקתי לחלום, וכמו כל
פעם שהפסקתי לאהוב מישהו, הגיע מישהו אחר.



הוא היה גבוה, בלונדיני עם עיניים כחולות, רזה, לא דוגמן וכאן ניתן להיות כנים הוא
גם לא היה כל כך נאה.

הוא היה בכיתתי, ישבנו שולחן אחד אחרי השני, כל השיעורים לא הפסקנו לדבר ולצחוק על
המורים, לא פלא שכל הכיתה חשבה שאנחנו ביחד. לאחר בית הספר היינו מלווים אחד את
השני הביתה ובדרך היינו מספרים אחד לשני חוויות משנים קודמות ודברים שעברו עלינו.

יום אחד ישבתי במחשב והתכתבתי באייסיקיו, וממקום לא צפוי הופיעה לי הודעה שמישהו
חדש צירף אותי לרשימה שלו. הוא שלח לי הודעה וכתב: שלום לך. אני עניתי לו: שלום גם
לך. לאחר כמה מילים התחלנו לדבר על כל דבר שבעולם. הוא היה בן 16 וחצי כ-11 חודשים
גדול ממני, ומהשיחה הקטנה שפיתחנו התחלנו לפתח קשר חזק, נעשנו ידידים טובים ודיברנו
על בסיס יומי בטלפון. הכל היה על מנת להכיר ידידים חדשים, לא חשבתי שייצא מזה משהו
רציני.

כעבור חודש וחצי נפגשנו, הוא הביא חבר שלו ואני הבאתי את החברה הכי טובה שלי, זו
הייתה הפגישה הכי מוצלחת שאי פעם חוויתי! הוא היה גבוה ממני, עם שיער חום מתולתל
ועיניים חומות בהירות. ופנים, נאות מאוד. אך הסתכלתי עליו רק בתור ידיד שרק לפני
חודש וחצי הכרתי, ואני מניחה שגם הוא.

בפגישה הזו צחקנו המון והעברנו חוויות אישיות על תחומים שונים.

אפשר להגיד שאת רוב השיחות ניהלנו שנינו ביחד, החבר שלו והחברה שלי לא השתתפו ממש.
זה בגלל שלא היה להם מה לומר.

לאחר הפגישה המוצלחת המשכנו לדבר, כמובן גם כדי לדעת מה כל אחד חושב על השני, אז
החלטנו על פגישה נוספת ביום העצמאות.

אני וחברותיי יצאנו לחגוג בירושלים והוא וחבריו קבעו איתנו במקום מסוים. שם בילינו
כולנו בערב נחמד שברובו התפצלנו, בחלק מהפעמים משום שרציתי להיות איתו קצת לבד כדי
להכירו יותר טוב- אומנם לא דיברנו לבד, טיילנו עם חבריו, כלומר, אני הוא וחבריו.
חברותיי הבינו אותי אך בילתי גם איתן בסופו של דבר.

הפגישה השנייה הייתה טובה גם היא שלאחריה כמובן היה זמן ומקום לדבר על רגשות- מה
בנוגע לבחור מכיתתי אתם שואלים? ובצדק! הבחור שאיתי בכיתה ואני היינו מאוהבים
בטירוף, אך אף אחד מאיתנו לא היה מסוגל להודות בכך, ולכן נשארנו במתנונת ידידים,
האהבה נעלמה אך לא נשכחה עד היום הזה כשעיניינו נפגשות בבית הספר.

ובכן הרגשות שעליהן דיברתי היו בקשר לבחור החדש- אני מודה כל הלילה לאחר הפגישה
השניה לא נרדמתי וחשבתי עליו, נפלתי ברשת. הוא כבש אותי, והעדינות שלו מילאה אותו
באהבה רכה ותמה. כל מה שחיכיתי לו הוא הפגישה השלישית שלא איחרה לבוא, ובשבילה היה
צורך בתיכנון והישרדות!



המשך יבוא..........!