סיפור על אהבה ראשונה => מרגש כואב ובעיקר עצוב.. בבקשה כנסו ותגיבו זה חשוב לי

אני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי..סיפור על אהבה ראשונה שנגמרה רשמית אבל ממשיכה עד היום..!! אני בת 17 וחצי והיה לי חבר שנתיים זאת הייתה האהבה שכל אחת הייתה מצפה לקשר כזה. אהבה ראשונה משני הצדדים. נשיקה ראשונה של שנינו חיבוק ראשון מאדם אוהב שהוא לא אבא אמא דוד או ידיד אלא בן דוג. קשר ראשון והכי חשוב.. הפעם הראשונה..!! אני אהבתי אותו כל כך כמו שלא אהבתי אף אחד בחיים שלי הוא היה החיים שלי לא עניין אותי שום דבר חוץ ממנו, היינו כל היום ביחד אותו בית ספר אותה השכבה אותם חברים, כל הזמן היינו ביחד.. לומדים ביחד יוצאים ביחד מדברים שעות בטלפון ובאייסי נפגשים כמעט כל יום אחרי בית ספר.. כבר כולם צחקו עלינו מרוב שכל היום היינו ביחד. היינו הזוג הכי מאוהב בעולם אף אחד לא האמין שמתישהוא זה יגמר. כל כך אהבנו היינו מחכים כל יום רק כדי לראות אחד את השני ולתת אחד לשני נשיקת בוקר טוב .. הייתי אצלו בבית כמו בת בית. המשפחה שלו כל כך אהבה אותי כל היום הייתי שם וגם המשפחה שלי אותו היינו כמו זוג שיוצא כבר כמה שנים טובות זה היה פשוט מושלם, אין, כמה שאני אנסה לתאר לכם אני לא אצליח לתאר את מה שאני מרגישה ואת הקשר היפה הזה..!! אבל יום אחד הכל השתנה.. בערך כחודש לפני הפרידה הוא התחיל להתנהג מוזר הוא כבר לא היה הילד שאהבתי הוא לא היה הילד התומך האוהב הדואג.. הוא התרחק ממני הוא בקושי התקשר היינו נפגשים בבית ספר וכמעט ולא אחרי בית ספר. חשבתי, לא הייתי מבינה מה גרם לו לשינוי, לא הבנתי לאן נעלם אהבת חיי, הילד שאת כל החיים שלי נתתי בשבילו, שהייתי כל יום וכל היום אך ורק בשבילו. ודיברתי איתו פעם ועוד פעם ועוד פעם על ההתנהגות שלו והוא כל פעם תירץ זאת בסיבות אחרות, לחץ של הבגרויות, ריב עם ההורים, סתם חוסר מצב רוח וכד' הוא היה אומר לי שאני החיים שלו ושהוא אוהב אותי כל כך והוא מצטער שהוא לא מראה את זה אבל מיד אח"כ הוא היה ממשיך להתנהג ככה.. עד שיום אחד רבנו ולא דיברנו 3 ימים ואז נפגשנו וכאן הגיעה הבשורה שנחתה עלי כרעם ביום בהיר שלא חשבתי שהיא תגיע .. דיברנו ודיברנו ואז הוא אמר שהוא רוצה שנגמור עם זה.. שהוא לא מרגיש אלי אותו דבר כמו פעם.. אני לא האמנתי לא עיכלתי את העובדה הזאת לא הבנתי למה הוא שיקר לי למה הוא המשיך לפגוע בי למה הוא משך את זה כל כך הרבה, למה כששאלתי אותו כמה ימים לפני כן אם הוא אוהב אותי הוא אמר לי שהוא מת עלי שהוא אוהב אותי יותר מאת החיים שלו, שאני המלאכית שלו שרק אותה הוא אוהב אז למה שיקרת למה?!?!?! למה גרמת לי אשליות??? לא הסכמתי לסיבה הזאת חשבתי שיש משהו מעבר לזה שמשהו גרם לו להיפרד ממני הוא לא הסכים להסתכל לי בעיניים ולהגיד לי אני לא אוהב אותך הוא אמר שהוא לא מסוגל אבל אני לחצתי ולחצתי עד שהוא עשה את זה ואמר לי אני לא אוהב אותך.. העיניים שלי התמלאו דמעות ובכיתי כמו שבחיים שלי לא בכיתי אבל מיד אחרי זה הוא חיבק אותי חזק חזק ואמר לי זה לא אומר שאני לא אוהב אותך בכלל את תמיד היית ותמיד תישארי הבן אדם הכי חשוב לי בחיים ואת תמיד תהיי יותר מידידה שלי ואני תמיד ארגיש אליך יותר אבל זה כבר לא זה, זה נגמר.. אני רק לא מבינה דבר אחד איך? מתי זה נגמר? מה עשיתי שגרם לך לרדת ממני פתאום?? התנהגתי אליך כמו אל נסיך את החיים שלי נתתי בשבילך אהבתי אותך כך כך מתי הפסקת לאהוב אותי בדיוק??? ... מאז עברו כמה חודשים ואחרי כמה חודשים טובים של בכי ותסכול ודיכאון הצלחתי לעמוד על הרגליים וניסיתי להמשיך את החיים שלי בלעדיו. את החיים בלי החצי השני שלי את החיים בלי הדבר שמשלים אותי ניסיתי ניסיתי ועד שכמעט הצלחתי קרה דבר נוסף.. התחלנו שוב להתקרב והוא הזכיר לי משהו שקרה רק לשנינו פתאום וזה החזיר לי הכל אליו לא יכולתי יותר לא האמנתי שהוא זוכר חשבתי שהוא כבר לא אוהב אותי שאני לא מעניינת אותו ואז הכל חזר אלי והוא אמר לי לבוא אליו ובאתי כמו סתומה ודיברנו והוא אמר לי שהוא לא יודע מה הוא מרגיש ושהוא חושב שהוא מרגיש אלי משהו חזק מאוד ושאני חסרה לו ו.. התנשקנו ומאז אנחנו נפגשים כל הזמן אני לא יכולה אני אומרת לעצמי לא אני לא נפגשת איתו יותר אבל ברגע שהוא מתקשר אני לא מסוגלת לסרב לו למרות שאני חייבת פשוט הלב שלי גובר על הכבוד והגאווה שלי אני לא יכולה אני לא מרגישה שאני משפילה את עצמי כשאני איתו כי זה הוא כי זה הילד שאני הכי פתוחה איתו בעולם והוא הכי שלי בעולם.. אבל כולם אומרים לי שאני משפילה את עצמי.. ואני לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד אנחנו ביחד ואנחנו לא משתלטים על הרגשות שלנו אבל כשאני שואלת אותו אם חזרנו הוא אומר שלא הוא מפחד ממחויבות שוב כנראה או שלא יודעת מה .. אני אוהבת אותו וממש אוהבת אותו אני לא יכולה בלעדיו ואין לי מושג איך אני אוכל לחיות בלעדיו ובגלל זה אני נפגשת איתו גם.. זה גרם לי לריבים עם החברות שלי עם הידידים שלי עם המשפחה שלי עם כל העולם אבל זה לא מעניין אותי הוא ואך ורק הוא מענינים אותי .. וזהו כרגע עד היום אנחנו נפגשים ואני הכי מאושרת בעולם אבל אני מפחדת להיות מאושרת יותר מדי ולפתח אשליות כי אני יודעת שיום יבוא והבועה שאני חיה בה תתנפץ וזה לא ימשך לנצח הפגישות האלה ואני רק אפגע מזה יותר. אני מפחדת ומאוד מפחדת אבל אני חיה את הרגע ואני מקווה שהעתיד שלי יהיה טוב..


מקווה שאהבתם את הסיפור העצוב הזה זהו המכתב הראשון שלי פה.. אז תגיבו בבקשה זה ממש חשוב לי שתגיבו .. =)