ה!א שגרם ל* לס2!ל-האה2ה של* (פרק 12)

אבל ביום שישי בביצפר...



אחרי שלא שמעתי מליאור מאותה שיחה באייסיקיו אחרי שהוציא אותי מאיגנור, פתאום באופן
מפתיע הכי מפתיע שקרה לי, אני בשיעור מתמטיקה ויש לי שיחה אני עונה.. וליאור עונה
לי!! פעם ראשונה שליאור מתקשר אליי כי אין לו אף פעם שיחות אני בשוקק של החיים וישר
אני עושה מה המצב מאמי מה קרה הוא מתחיל לספר לי שהוא בבית חולים והוא לא יכול לדבר
שאני ישיג שיחה ויתקשר אליו אחרי שיסתיים השיעור.. והשיעור עובר לאט ואני מתה כבר
לדעת מה קרה? למה בית חולים? אני דואגת לו טיליםםםםם אני לא יודעת מה לעשות, הדבר
הראשון שרציתי לעשות זה ללכת לבקר אותו.. ומהרררר אני כל כך אוהבת אותו אין לכם
מושג עד כמה שכל מה שהוא עושה ועשה לי נמחק מהראש ונשאר לי רק אהבה ודאגה אליו! ואז
נגמר השיעור.. השגתי שיחה מילד שיושב לידי בכיתה וישר התקשרתי למספר שממנו הוא
התקשר וענה לי דוד שלו, הוא אמר לי שהוא הלך מכות או משהו כזה אתמול בלילה ועכשיו
הוא בבית חולים.. הייתי בשוק כל כך דאגתי אז אמרתי שאני רוצה לדבר איתו לשמוע
אותו.. והוא אמר לי שהוא עכשיו לא לידו שאני יתקשר עוד מעט.. אמרתי לו שאין לי עוד
שיחות לעשות אחרי זה כי לקחתי שיחה אז הוא אמר שאין מה לעשות והוא ימסור לו
שהתקשרתי ואני דואגת לו ואם אני יוכל שאני ישיג שיחה יותר מאוחר. וניתקתי.

וכולי בעצביםםם, אני כל כך דואגת פתאום יש הפסקה וחברות שלי באות לכיתה שלי ואני
בלחץ היסטרי הם לא מבינות מה קרה לי סיפרתי להם הכל ואמרתי שאני רוצה לבקר אותו
ושאלתי איזה קווים מגיעים לאף הרופא איפה שדוד שלו אמר שהוא.. ובאמת דאגתי לו כל
כך.. ואז חברה שלי שאלה אותי: " שרון למה הוא התקשר דווקא אלייך?" ואז אחרת אמרה :"
נכון אתם לא חברים והוא שונא אותך חשבתי לא?!" ואז התחלתי לחשוב נכון הייתה לו שיחה
אחת לעשות והוא עשה עושה לי דווקא אני הבת הראשונה שעלתה לו לראש איפה כל הידידות
שלי החברים שלו למה דווקא אני?! האם באמת אני חשובה לו? האם הוא באמת עליי עוד
חושב?ושוב נכנסתי לתיסבוכים עם עצמי ואולי פיתחתי לי קצת אשליות שהוא עוד אוהב
אותי.. ואז חזרתי הביתה והדבר הראשון שעשיתי התקשרתי מהבית שלי לבית שלו כי יש לי
שיחות מבית לבית רק.. וסבתא שלו ענתה לי (הוא גר עם סבתא שלו) והיא הייתה בהיסטריה
עליי כאילו אני יודעת מה קרה, היא שאלה אם אני יודעת מי הרביץ לו ואם הייתי אתמול
כשהוא הלך מכות ומה קרה ואני בעצמי לא ידעתי כלום הרגעתי אותה ושאלתי מה שלומו היא
אמרה שהוא בבית חולים ויש מצב היום בצהריים הוא יהיה כבר בבית וכל כך שמחתי :) אז
אמרתי שאם הוא יהיה בבית בצהריים אין כבר מה ללכת לבית חולים אז נלך לבקר אותו
כשהוא יחזור הביתה כבר.. והבנתי שלמרות כל מה שהוא עשה לי כן כן אני גם אוהבת אותו
עוד!

ואז ביום שבת בערב דיברנו בטלפון הוא סיפר לי שכמה בנים באו להרביץ לו מכות והוא
וחברים שלו ברחו והוא נפל ומשהו כזה לא מובן ואז שאלתי את השאלה שכל היום חשבתי
עליה:" למה התקשרת דווקא אליי?" והוא ענה " סליחה שהתקשרתי לא יודע למה את הראשונה
שעלתה לי לראש" ואז אמרתי "אז רגע איפה זאתי הבלונדינית שאתה איתה בקשר למה לא
התקשרת אליה והחברים שלך וסעמק איפה מאה הידידות שלך למה דווקא אותי?" ואולי ציפיתי
לתשובה שרציתי שהוא אוהב אותי עוד אבל הוא ענה " את הטלפון שלך אני יודע בע"פ פשוט"
והתאכזבתי מהתשובה הזאת אבל אחרי שאמרתי לחברה שלי על השיחה הזאת היא אמרה שזה סתם
תירוץ עלוב.. הוא פשוט מפחד להודות שהוא עדיין חושב עלייך ועוד אוהב אותך ואת
היחידה שבראש שלו כי ראסמי גם אם הטלפון היחיד שהוא יודע בע"פ זה שלי הוא עדיין לא
היה חייב לספר לי דווקא את זה כאילו למה הוא חשב שאני יתעניין בכלל?! אולי הוא בחן
לראות אם עדיין הוא חשוב לי.. ואז קבעתי שאני באה אליו ביום ראשון.. וביום ראשון
התקשרתי אליו ואמרתי שאני יבוא סביבות 5-6 ככה וקצת אחרתי באתי ב-7 ואני חיכיתי
במרכז, חיפשתי אותו בסנוקר איפה שתמיד הוא נמצא עם חברים, ואז החלטתי שאני יילך
אליו הביתה למרות שלא זכרתי את הדרך שאלתי אנשים וכולם ידעו איפה הוא גר כי כולם
מכירים שם את כולם אז הלכתי והגעתי לביניין ולא ממש זכרתי את הדירה ואז פגשתי שכן
במדרגות שאמרלי איפה הוא גר ודפקתי בדלת, סבתא שלו פתחה לי ואמרה לי שהוא יצא שנייה
בטח הוא הלך לאסוף אותי כי ככה הוא אמר לסבתא שלו שהוא הולך לאסוף אותי אבל אני
איחרתי והוא עדיין לא שם, היא אמרה לי לחכות והיה גשם וקר היא הכינה לי תה עם עוגה
ופתאום קלטתי שאני באתי ואני מדברת רק איתה עשיתי את כל הדרך לחכות לו ובסוף אני
מדברת עם סבתא שלו רק :( ואז אמרתי לה שאני הולכת לחפש אותו למקסימום בסוף אני יילך
הביתה.. והלכתי וחיפשתי ולא מצאתי אותו בשום מקום גם אף אחד מהחברים שלו לא ידע
איפה הוא כל כך הרגשתי רעעעעעעע באתי עד אליו לבאר יעקב מראשון ואיזה חוצפה לו שהוא
לא בשום מקום אוףףף ואז פתאום אני מתחילה ללכת לכיוון התחנה הביתה ואני רואה אותו
בדרך לבית שלו כאילו החיים בפנאן ואני לא אמורה אפילו לבוא.. והוא רואה אותי וצעק
לי מרחוק "שרון" ואני לא ראיתי אותו הייתי עם הראש למטה כל כך הייתי מאוכזבת..ואז
הוא חיבק אותי חזק ונתן לי נשיקה בלחי ואני לא זזתי הסתכלתי עליו הוא היה נראה
נוראאאא הוא הראה לי שנשבר לו השן וכל מיני מכות שקראו לו ואמרתי לו שאני כל כך
דואגת לו אבל למה הוא לא חיכה לי? למה הוא שכח בכלל שהייתי צריכה לבוא? הוא אמר
שהוא הלך לראשון לשלם לאיזה אמבולנס והוא שכח שאני צריכה לבוא בכלל :( אפילו להודיע
הוא לא הודיע כמו תמיד ואז אמרתי לו טוב נשמה כבר מאוחר ואני בדיוק בדרך לתחנה
הביתה והוא ליווה אותי ועוד שאל מה עשיתי עד עכשיו סיפרתי לו שהייתי בבית שלו
ודיברתי עם סבתא שלו אז הוא צחק עליי ואמר "יואוו איזה חרגולית" ומזה נעלבתי ממנו
והוא התחיל לצחוק וואלה גם אני באתי עד אליו כשאני לא חייבת לו כלום גם אני דואגת
גם הוא דפק הברזה ועוד הוא צוחק עליי ומשפיל חלאס כמה אני יכולה לספוג הוא לא ישתנה
בחיים! ואז כזה שמתי את הראש על הרכיים כאילו אני בוכה ורק רציתי ללכת כבר הביתה לא
רציתי עוד שהוא ישפיל אותי נמאס לי הוא רק צחק עליי כל הזמן הזה.. ואז הוא בא לחבק
אותי ותפאום אחד החברים שלו בא נתן לו כאפה והם התחילו לדבר עליו ואיך הוא מרגיש
ככה שעה ואני לבד.. בא המונית שלי עליתי אפילו שלום על הלחי הוא לא אמר רק אמר "הנה
המונית שלך יאללה ביי " לפני שהמונית הגיעה לתחנה והלך לכיוון המרכז לשחק סנוקר
ולראות תחברים כנראה וכל הדרך רק רציתי לבכותתתתת לא ידעתי למה בכלל עוד אני דואגת
לבנאדם שמתייחס אליי הכי מגעיל בחיים משפיל אותי מוריד לי את הכבוד את הביטחון שלי
כל הזמן אומר שאני מכוערת והוא כוסון לא יכלתי ללכת הביתה ולבכות ליד כל המשפחה
החלטתי לעצור ליד הבית של חברה שלי הלכתי אליה ובכיתי לה ועוד חברה שלי שהייתה אצלה
ושניהם אמרו שהוא הילד הכי זין שיש ואני חייבת לשכוח אתו כבר סופיתתתתת ואני
בוכהההה הוצאתי את הכל לידם ואני לא מבינה למה בכלל הוא התקשר אליי?! למה הוא בכלל
מערב אותי במה שקשור אליו?! אני רוצה כבר לשכוח אותו ואני לא יכולההההה סעמק מה הוא
רוצה ממני??? למה הוא משחק בי ככה?!