יום אחד באילת...

יושבת על החוף מסביבי הים...

מסתכלת על הכל סיביבי, הכל כל כך יפה מאז שנכנסת לעולמי,

הצבעים של הים משתלבים עם צבע החול, והשמיים...

הגלים הרחוקים כל כך שקטים, והם גובהים ככל שהם מתקרבים,

לבסוף הגל מתנפץ על החוף, ולמרות שכל הגלים נראים דומים,

הם בעצם כל כך שונים, לכל אחד צורה משלו, גובה משלו, יחוד של עצמו...

אולי זה נשמע מוזר, אבל מאז שהכרתי אותך אני פשוט חושבת על כל דבר...

חושבת על כל הדברים שאלוהים ברא, אני מאושרת שהוא נתן לי שתהיה בחיי במתנה, עדיין לא קיבלתי מתנה כזו יפה...



מסתכלת על הנקודה הכי רחוקה שאני יכולה לראות...

אהובי....

אפילו שם אתה לא נמצא, אתה כל כך רחוק ממני, וכל כך עצוב לי....

אבל מצד שני אתה כל כך קרוב, תמיד נמצא בליבי ועלייך כל היום חושבת ואחשוב....

הנה יורדת לה דמעה, אבל דמעה מתוקה דמעה שבאה מאהבה...

החול הלוהט מתחתיי צורב בעורי, אבל זה כלל לא מפריע לי...

לא אכפת לי לסבול...

כל עוד זה קשור אלייך או בשבילך!!

למה אתה לא מבין?

או שאולי אתה לא רוצה להבין?!

אני רוצה רק אותך...

מה לעשות שאני מאוהבת בך?!?!?

אולי אתה לא רוצה באהבתי, ואולי אתה לא אוהב אותי...

אבל את רגשותיי לא אוכל לשנות לך אמשיך לחכות..!



יורדת לה השמש, מסביבי השקיעה, כל כך רוצה אותך, את אהבתך...

חולמת עלייך, מדמניינת את נשיקותך...

רוצה נשיקה ממך, נשיקה קסומה שאולי תעורר בך אהבה...

חושבת,

האם גם אתה מתגעגע אליי? האם גם אתה משתוקק לראות את פני? האם יש בך אליי טיפת אהבה? האם יש סיכוי ביני לבינך?!

אני לא יודעת, ואולי גם אתה, אולי גם לך אין את התשובה,

אבל מה אני אמורה לעשות?!

האם לך להמשיך לחכות?!

או אולי לחפש אהבה במקום אחר?!

אולי אתה לא תרצה אותי בחיים יותר?!?

נשבעת, כאן ועכשיו, שאני בסוף אשיג אותך, גם אם זה ייקח לי מאה שנה, אני עדיין ירצה אותך..!



מתחילה ללכת לכיוון הטיילת, רוצה למצוא מקום שישכיח אותך ממחשבותיי לשנייה, כי אני כל כך מתגעגעת לקולך....

עולה על הגשר, מסתכלת על הנוף סביבי...

עכשיו שעה מאוחרת, כמה דקות לחצות...

חושבת,

מה היה קורה אם היית פה איתי? אם הייתי פה לידי לצידי?! האם היה יכול לקרות בינינו משהו אמיתי?!

איך יפה פה...

הגלים עולים ויורדים על גבי האבנים, הכל מעליי כוכבים...

ורק כוכב אחד זוהר יותר מכולם, הכוכב שלנו שבשבילי כאילו מאיר את כל העולם!!

מוציאה מהכיס תמונה שלך, ושוב מתגלגלת על לחיי דמעה...

דמעת געגועים דמעת אהבה!!



חוזרת למלון, שוכבת במיטה, לא מצליחה להירדם...

מי בכלל רוצה לישון שאותך לא ראיתי כמה ימים?!

הימים האלו נראים כמו שנים!!

רוצה לראות רק אותך לא רוצה לראות אנשים אחרים...

חושבת,

מה יקרה שתראה אותי?

רוצה לרוץ ולחבק אותך ולא לעזוב לעולם!!

אבל מה יקרה אם תדחה אותי? מה אם אתה כבר בכלל לא רוצה אותי?...

טוב נעזוב, אני מוותרת, לא רוצה לסכן שהכל יהרס בינינו...





מסתכלת דרך המרפסת, יושבת בחוץ מהרהרת....

הרוח הקלה נושבת על פניי,

עכשיו מתחילה הזריחה, הלוואי אם היינו רואים אותה יחד רק אתה ואני....

קריר בחוץ, ובגופי עוברת צמרמורת...

מזכירה לי את הצמרמורת שועברת בי שאני רואה אותך,

אוף למה כל דבר מזכיר לי אותך?!?!



נושמת...

מדמיינת את ריחך, את הבושם שלך...

מדמיינת שהכל חלום, שאני עכשיו בבית מתכוננת לראות אותך...

אבל איפה שאני לא נמצאת, אתה תהיי שם איתי...

גם אם זה רק בליבי ובמחשבתי!

בלילה וביום, כשחם וגם כשקר, בחלום ובמציאות, בכל זמן ובכל מקום, כשאתה קרוב וגם כשאתה רחוק אני חושבת רק עלייך, כי כל דבר מזכיר לי איך יפות פנייך...

וכעת אני מבינה כמה אני אוהבת אותך, ואני באמת צריכה אותך....

אז אני מחכה לך נשמתי, מחכה ליום בו תהיה שלי....



עדי!