אהבה שלא התממשה לעולם - שווה כניסה :]

טוב אז ככהה..



לפני שנה.. אני חושבת שהתאהבתי..



אנחנו "הכרנו" בחופש הגדול...



ראיתי אותו אבל אז הוא ממש לא היה הטעם שלי...

אחרי חודשיים בערך.. התחלתי לשים לב אליו...



אני לא יודעת בדיוק מה זאת אהבה.....אבל אולי זה מה שהרגשתי אליו...



כל הזמן שראיתי אותו --> הסמקתי היו לי פרפרים הלב שלי דפק..



אז כניראה שזאת אהבה... תגידי לי אתם...



בקיצור... אני אהבתי אותו במשך שנה שלמה...



כל השנה הזאת אני רק בכיתי עליו...



ושסיפרתי לחברה שלי שבכיתי עליו היא אמר לי "מה את דפוקה?! אני בחיים לא חשבתי שאת
תבכי על בן!! "



הייתה לו חברה.. אחר כך עוד אחת (הוא כמו כובש לבבות קטן)...



שתיהן היו חברות שלי...



אחרי החברה השנייה.. חברה שלי דיברה איתו..





היא אמרה לו מה איתה אתה לא מרגיש אליה משהו?!



בקיצור... אני והוא.. היינו צריכים להיות יחד באותו זמן..

הוא אמר לה... אני יחכה שבוע ככה שכל העיניינים ירגעו קצת.. ואני יילך לדבר איתה..



היא סיפרה לי את זה.. ואני הייתי הילדה ה-כ-י מאושרת בעולם...

אין לכם מושג כמה... ניראה לי זה היה יום אחד השמחים בחיים שלי..



אקיצר... יום ראשון הוא היה צריך לדבר איתי..



ויום שישי... הייתה עוד ילדה אחת שאוהבת אותו..



היא הייתה באותו מקום שהוא היה.. היא לקחה אותו לצד ודפקה לו צרפתית...



וכמובן שאחרי הצרפתית הזאת הוא כבר לא היה בא לדבר איתי...



ואחרי ששמעתי את זה... הייתי הילדה הכי עצובה בארץ..



פשוטט נהיה לי שחוררר...



אני רציתי למוותת!



בהתחלה הוא התייחס אליי הכי יפה בעולם.. הייתה לי תחושה שהוא רוצה אותי...

אבל אז הכל התנפץ בבום!



אחרי הסיפור הזה כבר לא קרה בנינו משהו מיוחד...



אבל בחופש הגדול אני נכנסתי לבית חולים...



וכל החברים שלי היו בבריכה... אז חברה שלי ראתה שהוא בבאסה וגם ידיד שלי..



אז הם שאלו אותו מה קרה לך וזה?! הוא אמר להם סתם כלום..



ואז חברה שלי שהיא ממש ידידה טובה שלו שאלה אותו.. מה תגיד אתה אוהב

אותה?!



אז הוא אמר לה "אני לא יודע"...



באותו זמן שוב הייתי מזה מאושרת...



בבית חולים הייתי במחשב (אגב באותו זמן לא דיברנו היינו בריב) אז איך שהתחברתי
לאייסי הוא כתב לי.. אני מצטער אני אוהב אותך איך את מרגישה וכו' וכו'...



כל כך שמחתי.. ניראה לי שישבתי מול המחשב וצחקתיי..



הוא רצה לבוא לבקר אותי בבית חולים - אבל אני לא רציתי ניראתי זוועה עם כל הטיפולים
:|



שחזרתי מבית חולים.. זה היה יום חמישי אם אני לא טועה..



יום שישי יצאתי לשבת.. אז הוא ראה אותי שם... הוא רץ אליי ואנשים.. הוא דפק לי
ת'חיבוק של החייםם שלייי..



10 דקות הלב שלי דפק כמו מטורףף..



וסליחה שאני מזכירה את זה רק עכשיו... חברה שלי אהבה אותו.. וחבר הכי טוב שלו אהב
אותי..



בקיצור... כל הערב הייתי שמחה רצחחח...



הרגשתי בעננים...



אחרי שבוע אני חושבת.. לא ראיתי אותו בכלל בחופש..



ודווקא זה היה לטובתי.. שכחתי אותו :)



בתחילת שנה ראיתי אותו וחשבתי שכל הרגשות חוזרים לי מההתחלה..



אבל אמרתי לעצמי "את לא תתאהבי בו שוב.. את לא תהיי טיפשה.. הוא גורם לך רק סבל"



אולי זה נשמע מטומטם.. אבל זה עזר..



היום אני לא מאוהבת ואני גם לא רוצה להתאהב בזמן הקרוב :)







עכשיו אני יספר לכם מה קרה איתי ועם חבר שלו שאוהב אותי..







הילד הזה.. הוא אחד הילדים המתוקים שאני מכירה...



הוא כזה חמוד ומצחיקקק יש לו אופי הכי בעולםם..



אבל יופי? חבל חח..



הוא היה בין הידידים הכי טובים שלי!



בקיצור.. הוא אמר לי יום אחד שהוא אוהב אותי (!)



לא הייתי כל כך בשוק למה זה קצת היה שקוף.. :|



אז ימי שישי שהייתי יוצאת הוא היה לוקח אותי לצד ומדבר איתי..



אני אמרתי לו שאני לא יכולה להיות עם מישהו שאני לא אוהבת...



סתם הידידות שלנו תהרס אחר כך...



והוא ניסה לשכנע אותי וכבר לא יכלתי..!



אחרי כמה זמן דיברנו באייסי ורבנו...



לא דיברנו חצי שנה.. וזה הכי הפריע לי בעולם..



אז לפני כמה חודשים כתבתי לו ואמרתי שאני רוצה שנשלים..



ת'אמת אני יגיד לכם!? הרגשתי אליו משהו...



הוא התחיל לשאול אותי שאלותת וזה..



ואני אמרתי לו את כל האמת... שהוא חשוב לי וכל זה.. (וזה באמת אה?! :] )



אחרי איזה שבוע הוא עושה לי סבבה נשלים וזהה..



התחלנו להיות הרבה ביחדד.. חחשבתי שאני מתאהבת בו...... והוא בי......



אבל לא.... בקיצור הכל נגמר עכשיו כולנו ידידים והכל טוב ויפה :]







מקווה שאהבתם את החפירה שלי חחח..



תנו בתגובות אנשים



אוהבת אותכם המון...