זוג יוניםהחובש החתיך{או:טיול שנתי}פרק12

בפרק הקודם:



"בוקר טוב ישנונית"קול של גבר העיר אותי...

"אה?!מה?!מה השעה?!"שאלתי...



"עכשיו 7:30"הקול אמר"פיספסנו את הכיתה...אז בואי נלך להסתובב סתם..."

שפשפתי את העיינים וראיתי שזה דניאל...

ואז הוא לקח אותי למקלחת ושפך עליי מים קרים..

יצאנו לקניות..

כשחזרנו היתה לי שיחה עם המנהל..

הגעתי לחדר וחברות שלי ודניאל היו שם..באתי והבאתי לדניאל נשיקה...

"אופההההההההה..זוג יונים"כל החברות שלי אמרו לי ואני עשיתי פרצוף של 'מה אתם רוצות
לעזאזל?'

______________



לחשתי לחברות שלי'תלכו בבקשה אני רוצה לדבר איתו..'הן הבינו את הרמז והלכו"לשתות.."

באתי וחיבקתי את דניאל כל כך חזק..

ואז נישקתי אותו...ניסיתי לסגור את הדלת אבל דניאל לא נתן לי לזוז הוא רק נישק

אותי..

ואז מישהו עבר...

"סליחה?"קולו של גבר זקן דיבר אליי..

הסתובבתי וראיתי שזה המנהל...

"זה לא מה שאתה חושב..באמת שלא...אני יכולה להסביר.."אמרתי

"לא,את לא צריכה להסביר,אני רוצה שהוא יסביר"אמר המנהל והסתובב לדניאל..

"אבל המנהל אני מבטיחה שזאת אני לא הוא.."אמרתי

"אתה יודע שאתה מסתבך עם החוק?"המנהל שאל את דניאל?דניאל שלי?הרי אני האשמה פה...לא
הוא!!

"אבל המנהל..."אמרתי..."אני באמת האשמה פה.."אמרתי..

"טוב,גברת פריד את חוזרת הביתה ודניאל נשאר פה..."המנהל אמר

"אבל המנהל..."אמרתי ואז חשבתי שזה עדיף"אני מסכימה,מחר אני יסע הביתה"אמרתי
כשדמעות חונקות אותי

אוף זה לא פייר!אני לא רוצה אני רוצה להיות עם דניאל...



______________



בלילה...

______________



דניאל ניגש לחדר שלי ויצאתי...

"אהובתי,אני ממש מצטער אני יודע שאני צריך לנסוע הביתה ואת צריכה להישאר
בטיול.."הוא אמר..

"אל תקרא לי אהובתי!"אמרתי

ואז דניאל צחק"חח מה יש לך?"הוא שאל

"אני...אף פעם לא חשבתי שאני יכולה להתאהב ככה בבן אדם ...בשי לא הייתי מאוהבת ככה
אני חוויתי איתו כל כך הרבה דברים ואפילו איתו לא הרגשתי ככה..



אני לא יכולה אני מצטערת,אני מפחדת מכל מה שאני מרגישה,זה מפחיד אותי

מאוד,כשהייתי עם שי הרגשתי פרפרים בבטן,כשאני איתך אני מרגישה את אותו

הדבר

אבל רק הפעם אני מרגישה שאני בלעדייך לא יכולה לחיות,אני מצטערת אני לא

יכולה להיות איתך"אמרתי והלכתי..

אני לא יודעת מה קרה לי באותה שניה באמת פחדתי מכל מה שהרגשתי..



חשבתי שעכשיו אני כבר לא יראה אותו יותר זה יהיה יותר טוב..



הלכתי לחדר וחלמתי..



אני זוכרת רק חלום אחד..



אני זוכרת שהייתי בתוך מנהרה חשוכה ונסעתי ברכבת היה כל כך חשוך והיה שם

בן אדם לא הבנתי מי זה..

זה היה מישהו מוכר לי...



זה היה שי!!!

"את זוכרת את הקול שהיה בתוך הגוף שלך..?"האדם שאל..

"זה הייתי אני,שי,אני רוצה להגיד לך משהו,משהו חשוב.."הקול נעצר ואז הרכבת

נעצרה..

"את חייבת להיות עם דניאל,לפחות ברגעיו האחרונים,עומד לקרות לו משהו..."ואז

האדם נעלם..



"לא,לאן אתה הולך,מה זאת אומרת רגעיו האחרונים?,מה יקרה לו?"שאלתי את

הקול בחלום

ואז התעוררתי

______________

בבוקר...

______________

קמתי וארזתי מזוודות וכל שניה אני בוכה..

"את ניסית להסביר לו מה קרה?"החברות שלי שאלו אותי..

"ניסיתי ולא הצלחתי.."אמרתי בעודי מנסה להיזכר בחלום...

"אתמול חלמתי משהו,משהו על שי,אמרו לי לשמור עליו,על שי או על דניאל כי עומד לקרות
משהו,זה לא יכול להיות שזה עם שי כי שי נפטר אבל זה יכול להיות

קשור לאמא של שי,אני לא זוכרת מי בדיוק זה היה,טוב עזבי בטח החלום לא

נכון..."אמרתי לחברה שלי..



"רגע אם זה קשור לדניאל אז את חייבת להישאר.."החברות שלי אמרו לי..



"לא מה פתאום,זה בטח האמא של שי אני חייבת לבקר אותה ולדעת מה קרה

לה.."אמרתי..

סיימתי לארוז את המזוודות והלכתי מהחדר...



ראיתי את דניאל..

"חכי שניה!"דניאל אמר

"אני לא רוצה,בבקשה דיי,אני לא יכולה תבין"אמרתי..

"מה קרה אבל,גם אני אף פעם לא חשתי ככה לאף אחת אבל הפעם כן ואני לא

מתכוון לוותר.."הוא אמר



"תעזוב אותי!"אמרתי ורצתי..כולי בוכה...

______________

רוצים המשך!?תגיבו!!