הבלונדיני שלי.. פרק 35

בננות תשמעו..

נורא מחמיא לי שאתן אוהבות אתצ הסיפור והכל..

אבל אתן חייבווווות להבין שאני כ=========ן נכנסת וכותבת המשכייםםםםם!!

הם פשוט לא מגיעים!!

ואין לי מושגג למה!!!!!!!!!!!!

אז אני מקווה שההמשך הזה כן יגיע..

ושתקראו את זה ותבינו אותי..

אבל אם לא,

אני לא מאלצת אף אחת להמשיך לקרוא את הסיפור..

למי שכבר הוצאתי את החשק אז הוצאתי!

אין לי כל כך מה לעשות..



תקציר הפרק הקודם..:

"הגעתי אל הדלת וחיפשתי את המפתח..

כשהגעתי אליו הכנסתי אותו לחור הדלת..

מסובבת אותו באיטיות...."



פתחתי את הדלת..

ומולי עמד לא אחר מאשר...



בן..



"מה אתה עוש..."

"מה קרה לך????" בן התקרב אליי דוחף אותי טיפה וסוגר אחריו את הדלת..

"מה קרה לי..?" שאלתי..

מנסה להסתיר את הדמעות..

ללא הצלחה..

"דניאל אני לא מכיר אותך מאתמול... מה קרה לך?? עוד פעם תום.??"

"שש... דייי אני לא רוצה לשמוע עליו יותר!!!" אמרתי ונפלתי על הרצפה..

בוכה..

כואבת..

נזכרת במילים שחודרות בי כמו סכין..

עמוק פנימה...

הורסות את כל הרגשות שאי פעם היו לי כלפי היעני חברה שלי..

והיעני חבר שלי...

יעני אהבה...

מה זה אהבה???

אהבה גם כן...

חרא צריך לקרוא לזה..

אהבה...

סתם עוד מילה עם שורש מטומטם!!

שונאת אהבה!!!

רק סבל זה מביא...

ר-ק!!



בן מיהר להצטרף לידי על הרצפה...

הוא ליטף את שערי ברכות..

מזיז אותו אחורנית וחושף את פניי..

את עיניי האדומות מבכי...

"זה ערן נכון?"

הנהנתי בראשי..

"בנזונה!! רק שאני יניח עליו את הידי...."

"אתה לא תעשה לו כלום!!!" קטעתי את דבריו..

"שמעת אותי??? אתה לא תגע בו בן!!! אתה לא אבא שלי.. ולא אמא שלי.. ולא איזה שומר
ראש קנאי... אתה סך הכל ידיד שלי.. מבין?? י=ד=י=ד=!!" אמרתי מדגישה כל הברה...

"כן.. אני יודע.. ידיד..."

הוא הסתכל עליי.. מרים את ראשי כלפיי מעלה..

העיניים נפגשות...

כמו פעם...

מחפשות אחת את השנייה..

מתגעגעות..

אבל יודעת שאי אפשר..

אוהבות בשקט...

עוד פעם אהבה...



"מה הוא עשה לך?.." בן שאל אותי ברוך שלא הכרתי אצלו..

"הוא... הוא...." אמרתי מתנשפת מהבכי..

עדיין מסרבת להאמין..

"הוא מה?"

"הם בגדו בי... שניהם.... הם התנשקו.. סתם.. ככה... כי זה פשוט קרה..."

"מי זה הם מאמי?"

"הוא.. החרא הזה... וקורל..."

"קורלללללללל????? -הוא צעק- אני לא מאמין..."

"מה אתה כל כך מופתע? מה אתה חושב שרק איתך היא התנשקה??"

"ל..א אבל בכל זאת... אתם חברות...ו..."

"היינו... חברות..." תיקנתי אותו

"אוקיי.. הייתם חברות..אבל בטוח זה לא קרה בכוונה... את תמיד אחת שמבינה כל דבר..
תנסי להבין גם עכשיו..."

"להבין???? מה בדיוק להביןןן??????? נכוון.. אתה צודק!!! נשיקה זה דבר נורא טבעי..
זה פשוט קורה.. יוצא... ככה סתם לבד... צודק ב-200 אחוזזזז!!!!! ראבקק נשבר לי
כברררר!!!!"

אמרתי עצבנית וקמתי מהרצפה..

התקדמתי לכיוון הספה והתיישבתי עליה...

טמנתי את ראשי בידיי ובכיתיי....

"אל תבכי...כשאת בוכה את לא יפה.. את לא.. יפה...." שמעתי את בן מזמזם לי...

"חחח שאתה שר אתה לא יפה..." ומבין כל הדמעות והעצב התגלה לו חיוך קטנטן..

"אם הצלחתי להעלות לך חיוך.. לא אכפת לי שאני מכוער..." בן חייך אליי...

"למה אתה פה?" שאלתי..

"סתם.. רציתי לבקר איזה ידידה אחת שרכשתי היום.."

"אהה וואלה.?"

"וואלה וואלה.."

"סבבושקה לך..."

"כן.."



השתררה שתיקה מביכה...



"טוב...**פיהוק** אני עייפה.......... אז תודה שבאת........." קמתי מהספה
והתמתחתי...

רומזת לו שיילך...

רוצה להיות לבד!!!!!

פעם אחת באמת באמתת לבד!!!!

"אוק..י.. שיהיה לך לילה טוב....."

"תודה.. באמת באמת תודה בן..." אמרתי לו מלווה אותו לכיוון הדלת..

"אין לך מה להודות לי... ידידים או לא?!"

"בטח שכן.." אמרתי ושלחתי אליו עוד חיוך קטן...

הפעם מאולץ..

"טוב.. אז.... ביי...." אמרתי..

"ביי.."

הוא אמר ויצא... והנה הדלת כמעט שנסגרה..

אבל לא..

בן עצר את הדלת ונעמד לידי שוב.. מצמיד אותי לקיר..

"אני לא יישן בשקט אם אני לא יעשה את זה..."

וככה פתאום בלי שום התראה הרגשתי את שפתיו מכסות את שפתיי..

הייתי בשוק...

"דיייייייייייייייייייייייייי" צעקתי..

"מה אתה עושה???????" אמרתי עצבנית וניגבתי את שפתיי..

"ידידים או יזיזים??" הוספתי

"סליחה.. אני.. אני... פשוט חשבתי ש..."

"אווווו!! זאתי הבעיה!!! כולם חושבים פה יותר מדיי!!!! אתה חושב.. ערן חושב....
קורל חושבת... תמשיכו לחשוב בשבילי!!! זה כיף לי מאודדדדד!!! עכשיו תעשה לי טובה
ולפניי שהוריד המרוקאי שלי מתעורר צא לי מהבית!!!"

אמרתי ודחפתי אותו החוצה סוגרת אחריו את הדלת על מפתח...

מסתובבת וחוזרת אל הדלת...

מתחרטת??

לא...

רק עכשיו סיימתי מערכת יחסים...

אולי..

כן נכון שלא אהבתי את ערן כמו שאני אוהבת את בן..

אבל עדיין מערכת זאת מערכת..

ושלי נגמרה...

ואני רוצה ש-ק-ט-!!

לעזאזל קצת שקטטט!!!

איפה קונים דבר כזה????



"אני חייבת חופש... דחווווווףף..." הכרזתי ברחבי הבית...

מחר בבוקר אני ידבר עם אמא... היא חייבת לארגן לי משהו...

אמרתי ועליתי למעלה..

רואה את הדובי שערן הביא לי...

ושוב נזכרת..

ושוב כואבת..

ושוב בוכה...



נכנסת עמווק עמווק בשמיכה..

מקווה שהשמש תשכח לקום מחר......