החיים סיפור מריר מתוק [מוקדש לכל הבודדים שביננו]

החיים שלנו באיזה מובן הם באמת כמו השיר שהוורב כתבו מרירים מתוקים יש רגעים

שאחנו מלאים ביאוש לא רואים שום דבר חוץ ממנו ויש רגעים של שלוה שהכל פתאום נרגע


ואנחנו רק רוצים דבר אחד לאהוב כל כך פשוט יש זמנים שאנחנו בודדים עד כדי דמעות אבל


כלפי חוץ מראים שהכל כשורה והכי קשה שלא תמיד יש למי להיפתח לספר אבל בסופו של דבר


אני חושב שלכל אחד מאיתנו יש את הזכות להיות מאושר ולחיות בזוגיות טובה ולהנות

מהחיים אז למרות הבדידות והיאוש אני מאמין שאסור לוותר כי האחת או האחד מחכים לנו


איפשהו שם אולי זה יקח עוד זמן אבל האהבה האמיתית עוד תופיע בחיינו כי אחרי כל

המרורים שאכלנו מגיע לנו קצת נחת כן גם לנו מגיע מישהו שתמיד יהיה שם בישבלנו שייתן


לנו את הכח להמשיך ואת החשק לקום בבוקר ובינתיים אני אגלה לכם סוד אבל המישהו הזה


חייב להיות אנחנו כי האהבה הכי גדולה צריכה להיות קודם לעצמנו ומבין יבין מוקדש

באהבה לכל אלה שמרגישים לבד