הכל התחיל מאותה מסיבה....5

אני: היי מורררקי

מור: חלי אני צריך לדבר איתך



פה היה משהו חשוד הוא דיבר כאילו הוא נפרד הרגשתי את זה...



אני: דבר



מור: את מבטיחה לי שלא להיפגע?

רציני חלי אני לא רוצה לפגוע בך



אני: נו כן דבר כבר ראבק



מור: קיצור נכון אמרתי לך שאני אוהב אותך והכל?

קיצור לא יודע עכשיו חשבתי על זה

ואני לא מרגיש אלייך כלום יענו שלא תביני לא נכון

פשוט נפגשנו יותר מדיי מאוחר ועבר לי ...את לא נעלבת נכון?



(מה הוא ציפה שאני יגיד לו? שהוא גרם לי להתאהב בו? שבא לי לבכות? אבל לא...החלטתי
להיות חזקה...)



אני: הא טוב סבבה במילא גמני לא אהבתי אותך...

יענו אתה יודע סיפרתי לך על ההוא...



מור: יופי אני שמח שזה ככה...



אני: יאללה ביי מור עפתי עם כולם



מור: ביי



הלכתי ישבתי עם עצמי בצד לבד...הוא נתן להתאהב ונטש...

נתן להתאכזב...



הלכתי לשרון והתחלתי לצעוק עליה

: שרון אפשר לדעת מה את אומרת לי שהוא אוהב אותי?

שאני יהיה איתו?

את יודעת מה הוא אמר הרגע??????????????

שהוא לא אוהב אותי שאני לא ייפגע שהוא לא מרגיש אליי כלום!!!!!!!



שרון: תירגעי מה יש לך אני ידבר איתו



אני: אל תדברי איתו אל תזכרי אותו...



שרון: דיי מאמי תפסיקי



אני: עזבי אותי יאללה אני הולכת ביי מותק



שרון: את מבטיחה לא להיות מבואסת?



אני: כן הוא סתם עוד אחד עזבי יאללה באס



הגעתי הבייתה אמא שאלה איך היה דיברתי איתה קצת והלכתי לישוןן...

נרדמתי קמתי למחרת שטפתי פנים יום חדש...

אין הודעות אין כלום...נכנסתי למחשב קראתי את האווי של מור ואותו אווי כמו מלפני
שבוע: חלי אוהב אותך יפה שלי את הכל..

מה שגרם לי להיות קצת עצובה...

הפכתי את עצמי לאווי ורשמתי:

אכזבות,אהבות הכל מתערבב

אללה עזבו אותי אין כח לאף אחד

מי שאהב לא שכח-מי ששכח לא אהב מעולם

חיה על המשפט צ'או



עוד יום עבר ועוד יומיים וככה עוד שבוע...

שום שיחות ממור שום דבר...לא באייסיקיו לא בטלפון כלום....

הגיע שוב יום שישי הלכתי לשרון להתארגן וגם טל החברה הכי טובה שלי באה...

התארגנו והלכנו נפגשנו במרכז העיר עם כל החבר'ה..

ראיתי שם ילד חדש.....

שאני חושבת ששינה הרבה דברים...