לך, שעיצבת את דמותי וחיי. אמא, אני אוהבת אותך.

אמא,



לא מזמן הייתה לך יומולדת. זה היה רגיל מדי והברכה הייתה מכולנו.

הרגשתי שזו ההזדמנות שבה אני יכולה לשתף אותך בכמה אני באמת באמת מעריכה אותך
ואוהבת אותך,

בברכה לחוד, בלי כל המשפוח'ס. משהו שבא מהלב שלי עמוק, אליך.



אמא, אני כל כך קשורה אליך.

את תמיד שם בשבילי, אוהבת אותי, דואגת לי, מטפחת אותי ותומכת.

כשאני צריכה עיצה או לדבר עם מישהו את הכי מבינה אותי בעולם.

באמת, אפילו החברה הכי טובה שלי לעולם לא תבין אותי כמו שאת מבינה.

את כל כך מפרגנת וכל כך רוצה שיהיה לי טוב, ועל כך אני אסירת תודה.

עכשיו את בחו"ל, ואני יכולה רק להדגיש כמה שכל יום חסרה לי הנשיקה שלך בבוקר,

וה"תלמדי טוב" או "תבלי". תמיד כל כך אופטימית, תמיד כל כך שלווה.

כל יום אני שואלת אותך לפחות 5 פעמים, מתוך הרגל של שנים :

"אמא, את דו יו?" (do u love me) ואת תמיד עונה לי :

"yes my dear, more than any other thing.."



בסוף השבוע את חוזרת, ואני מחכה בקוצר רוח לתת לך נשיקה וחיבוק גדול גדול,

ולהגיד לך :

אמא, אני אוהבת אותך. את הבסיס של חיי ואת עיצבת אותי,

את נשאת אותי 9 חודשים ברחמך ואהבת אותי כל רגע ורגע בחיי.

גם כשהיה לי קשה בתחום כלשהוא, לא משנה איזה, גם אם זה הקשה עליך,

הכל התגמד, את כל כך תמכת בי !



אז אמא, אני רק רוצה להגיד את זה שוב.

כי זה באמת באמת בא מהלב שלי



אני אוהבת אותך. יותר מכל דבר אחר בעולם.



Summer ©