הברווזון המכוער חלק ט'

אחרי הנשיקה ושאר ההתרחשויות מפרק ח': יצאנו החוצה והלכנו על הטיילת {אני ילדה
רגילה מתל אביב חח} הבית שלו נמצא ליד הים, היה כבר מאוחר, והיינו כמעט לבד..{ החוף
שליד הבית שלו היה תקוע באיזה חור, אבל החור הכי יפה בעולם..} נתנו ידיים .

"את יודעת, שחכתי לשאול את הדבר הכי חשוב"

חייכתי.

הוא ירד על הברכיים, התחלתי לצחוק. הצחוק היה מהול בבכי, דמעת אושר. הפעם הראשונה
שזכיתי להיות מאושרת באמת.

החושך למזלי הסתיר את הדמעה ושחר המשיך.

"אגם ,תרצי להיות החברה הראשונה שאני אוהב, אני מבטיח לכבד, להוקיר,ולאהוב אותך
תמיד" הוא צחק. הרגשתי שאני בתוך סרט כלולות רק הפעם לא בתור צופה חמדנית אלא בתור
ילדה נאהבת, בסה"כ אני עוד ילדה. הרגשתי שזהו, הפעם זה לתמיד, בעינייו השתקפו
הכוכבים, הוא היה כל כך יפה!! היופי שבתוכו הוקרן בצורה מדהימה, עם כל תנועה,עם כל
מבט,עם כל השתקפות כוכב נוסף בעיניו הרגשתי את ליבו יוצא החוצה. יוצא אלי!



"כן" הקול שלי יצא צרוד, כנראה מהתרגשות. כיחכחתי בגרוני וניסיתי לבטא את המילה
הפשוטה הזאת עוד הפעם, מה שהפתיע אותי שבאותו הרגע היה לי כל כך קשה לומר אותה.

שחר חיקה את מפעילי הילדים המטומטמים.. חח "אכלת ארוחת בוקר?? מה קורה לך אני לא
שומע ויותר חזק..תרצי להיות חברה שלי??" שנינו התגלגלנו מצחוק והתיישבנו על החול.

"כן"הסתכלתי עמוק לעייניו. הפעם המילה יצאה צלולה יותר ונרגעתי. הסתכלנו אחד על
השני הוא נישק אותי, הנשיקה הזאת הייתה יותר סוחפת מקודמתה. שכבתי אליו. {עוד פעם
לא במובן שחלקכם חושבים!! חח=)}

"שחר,אתה יודע שזאת הנשיקה הראשונה שלי." זרקתי עובדה גמורה אליו ואל השמים הצלולים
שעטפו אותנו. פעם ראשונה שהשמיים האלו גוננו אלי, בדרך כלל בעיקר בהיותי ילדה החושך
היווה עלי איום . עכשיו עם שחר,הבנתי את הצד היפה שבחושך,הצבע הזה שלכאורה הוא
בגוון אחד אבל אם יודעים להסתכל עליו,הוא יודע לתת את שלל צבעיו בגוונים מיוחדים.



"איך??" הוא היה נראה מופתע.

"קורה" צחקתי.

"אם אתה תמשיך לנשק אותי הלילה" ופתאום לא ידעתי אם להמשיך והסמקתי.

"מה יפיופי תמשיכי" רק שלא יהפוך לי לערס, חח.

"אני..."אוף הרגשתי מטומטמת, תגידי את זה כבר!!

הוא צחק. "אני אוהב אותך!!!!!!!!!!!!!" הוא צעק..

"הורדת לי תלב לתחתונים, משוגע" חח

"אולי בעוד כמה שנים שאת ואני נהייה מוכנים" הוא גמגם במבוכה.

"נגיע גם לשם" הסיטואצייה קצת הלחיצה אותי, אבל אהבתי שהוא הזכיר אותי לפניו זה
הראה על זה שאני בעדיפות ראשונה וזה החמיא לי.

"הלווואי" עניתי."שמעכשיו ועד הסוף נהייה ביחד."

"שתמיד נהיה כנים אחד עם השני" הוא הוסיף.

"ושנאהב" השבתי.

"אייש איזה רומנטיקנים אנחנו" הוא צחק, ואני הצטרפתי.



"מה רצית להגיד קודם? על הנשיקה?"

"מוזר לי להתנשק אתה יודע, ואם תנשק אותי בבית הספר וכולם הסתכלו עלינו..."

"איך שתרצי, לי לא אכפת .."

"נדבר על זה אחר כך"



הוא הוריד...



טוב זהו להפעם..



מוזר לי לספר את כל זה באתר אבל מאחר והסיפור התרחש בתחילת שנה, ועכשיו כבר סוף שנה
מחכים לכם עוד הרבה פרקים עד סוף השנה והמשכה נראה לי שאני אגדל פה איתכם ואתם תדעו
הכל. דרך אגב אני מתה עליך, זאת שרושמת המשך כזה בטור חח בכמויות, את מאמי!!

תודה לכולכם!!

ממני אגם.. אני נשמעת ממש משוררת חח