לפעמים החיוך הוא רק מסכה...

נשבר לי הלב.. הוא נעקר ונקרע... תקופה ארוכה היו בינינו מתחים.. תקופה ארוכה שהיו לנו ערבים ארוכים.. מתחת לשמיכות במשך הרבה לילות.. היית איתי חיבקת אותי.. אני יודעת שרצית אותי, הייתי מאושרת לא ציפיתי לראות אותך היום בא לקחת את האחרת.. ועוד את החברה הכי טובה שלי?!


פעם היית מאוהב בה, אבל חשבתי שניגמלת ממנה.. הרבה זמן היא לא הייתה בסביבתינו ונדבקת אליי, אהבת אותי היית מוכן למות בשבילי, היה לי כיף איתך.. הייתי מאושרת כמו שאף פעם לא הייתי לפני כן.. נכנסתי לאשליה כולי נאחזתי בתקווה.. והאינטואיציה שלי אף פעם לא בגדה בי.. אתה יודע! אפילו אתה חשבת שאני כמו מכשפה איך שאני יודעת הכל..


אז איך זה יכול להיות? שעליה אתה חושב בלילות?


ואני אותך רוצה... מתאכזבת אבל עדיין מחכה...?


נמאס להעמיד פנים שאין לך שום השפעה.. הרי רק בגללך יורדת לי הדימעה..


והינה אני שוב בוכה.. ואנשים לא מפסיקים להגיד שאני הילדה שלא מפסיקה לחייך..


הם לא יודעים שבישבילי החיוך הוא רק מסכה! כי את החיוך כבשה האכזבה....


איי אלוהיי עד מתיי??? אשאר לבדי???