אהבה ראשונה ואחרונה...

לפני שנתים הכרתי ילד הייתי בת 14 הוא היה בן 15 וחצי

הכרנו בים הוא היה מוכר ארטיקים שעה צעקתי לארטיק ואז הוא בא אלי ושאל אותי את
השאלה הפשוטה

כמובן אתם יודעים

"רוצה ארטיק"ואז התחלנו לדבר הוא עזב הכל והלכנו לטייל

שעות הסתובבנו בחוף שעוותתת

החלפנו מספרים ואחרי זה כמובן הנשיקה

התחלנו לצאת חודש חודשיים שלוש וקח הלאה

מה לא חבינו מה לא עשינו איפה לא היינו הכל ביחד עברנו,

ידעתי שככה אף פעם לא הרגשתי ושזאת הייתה אהבה ראשוננה

ושאני לא ירגיש כך כי אני גם לא רוצה!!

רק איתו רוצה להיות ולהשאררר עד אין סוף

אך הוא היה "ילד טוב"

מסתבך בהכל וככה התחילו הריבים

שהייתי צריכה ללכת לבקר אותו בכלא

התדרדרתי לא הצלחתי לעשות כלום

הוא שבר אותי

נפלתי לסמים נשרתי מהלימודים

והוא היה ממשיך בליכלוכים שלו

והיינו כה קטנים נישמע לכם מוזר

הוא היה כבר בן 17 וחצי ואני בת 16 וקצת

יום אחד לפני כמה חודשים

הוא שלח לי מכתב שהוא נוסע לתקופה קצרה

ושהוא ידבר איתי וכמובן שהוא אוהב אותי, הייתי רצה כל שעה ביום לדואר לראות עם הגיע
מכתב הייתי מחכה לטלפון שעותת לא נרדמת בלילות

אבל לא ידעתי שזה יהיה המכתב האחרון שהוא ישלח

לפני שנתים הכרנו

לפני חודשים איבדתי אותו

הוא התעסק עם מה שלא היה צריך,

סמים,פשעים

והכי העציב אותי שלא נפרדתי מימנו

שבדיוק שהוא נסע גם רבנו

לא הספקתי להגיד לו שאני אוהבת אותו

ולא יכולתי לכתוב מכתב אחד כי לא ידעתי היכן הוא נמצצא

ולא יכולתי להתקשר כי לא היה את המספר,

ואני יודעת שלעולם לא התאהב

כי אני לא רצה שוב לאבד.

אני חודשים חושבת ושוב חושבת

מה היה קורה עם לא היה לי בא על ארטיק.





...=