על אמת.

על אמת.



בלילות מנסה אני לעצום את עיני

אך כל ניסיון נקטל במהרה. עד מתי.

כל עצימה משגרת לי תמונה שלך

ושלי.

ואני משולל רצון מתנער מזה מהר ככל האפשר

כי יודע אני שמצדך אהבה, לעולם תחסר.





מה מרה היא האהבה אמרו זאת הרבה לפני

במיוחד כשהיא חד צדדית. עד מתי.

זיכרון מדויק של שרבוב שפתיך מעביר לי את היום

הקלטה מוחית של צליל קולך משגר אותי לחלום

חלום מתוק מאין כמוהו כמו ריח הפרח הראשון באביב,

מתקתק בתחילה, אך נמאס די מהר ובסוף מסיים בתור ספרי

לאסלה, בה מטיל אני את יגוני האדיב.





מנסה לשכוח, להתקדם. אך נדמה כי האור רחוק מעלי.

החושים קהים ובשק הכאב שורר ערפל.

נראה לי שדי.

את חיוכך המאיר את יומי ברגע, לא אשכח

אך את התחושה הקשה המגיעה אחר כך

אנסה להעיף מעלי. אני אברח.





אני עברתי 7 מדורי גיהינום כדי להתגבר

ואילו את מכירה אותי כמישהו אחר.

אינך יודעת ואולי עדיף שכך,

שכן אולי למעשה היית מעוניינת

ואז הייתי צריך להמשיך

את הקשר על אמת .