ואז יום אחד הוא הגיע........

הכול התחיל כשעלייך כעסתי,

אינך יכול לתאר את המצוקה שחשתי

הייתי יושבת לבד בחדרי וחשה אדם כל כך ערירי.

ואז יום אחד הוא הגיע-היום החלטתי לומר לך שלום.

בצעד חפוז ובלב מתרגש אמרתי לך:"יותר לא ניפגש".

לא אומר שלא חלפו ימים קשים שלא יכולתי בכלל לראות אנשים,

שהייתי יושבת בוהה ודומעת ורק מחכה בך לגעת.

אבל לאט ובהדרגה הרגשתי איך אני מטפסת עוד מדרגה

איך החיים הולכים ומשתבחים בלי המריבות והוויכוחים.

אני מקווה שגם אצלך טוב,שכבר הפסיק לך לכאוב.

שאתה מבין למה נאלצתי לשבור

ושאתה אותי נהנה לזכור.