מכתב פרידה....

אני שוב כותבת לך מכתב, אבל הפעם מכתב פרידה.


קודם כל אני נפרדת מימך כי עכשיו הבנתי באמת שלעולם לא אוכל להחזיר את הגלגל לאחור "וניהיה שוב ביחד", אז אני נפרדת מימך, נפרדת מהחבר היחידי בחיים שלי שאהבתי...


רק עכשיו אני יודעת עד כמה אני באמת אוהבת אותך!


כמו כל דבר אחר בחיים שקשור לדימיון גם חלומות לא תמיד מתגשמים... למעשה החלומות הכי טובים שהיינו רוצים שיקרו  במציאות לעולם לא קורים... וזה קורה לרוב כשהם קשורים לאהבה, הדברים הטובים לא קורים כנראה בגלל שהם רק בחלומות ואין סיכוי שהם יקרו במציאות. זה כל כך מעציב איך שהחיים משחקים בנו... איך שהם משחקים בעצמנו.. איך שאדם אחר ישול לישולט בליבנו... זה מחציק עצוב שדבר כל כך יפה קורה אבל הוא בלתי אפשרי מראש..!


אם רק הייתי יכולה אלירן- הייתי עוברת אוקינוס שלם בשבילך! אם רק הייתי יכולה לימחוק את ההרגשה הזאת מליבי... ההרגשה הבלתי אפשרית, וזה שובר אותי כל פעם מחדש, אני מנסה להתגבר, לשכוח ולהמישך הלאה אבל אני לא מסוגלת להוציא אותך מראשי אפילו לרגע אחד, כשאני רואה את שימך ישר עולה לי כזה חיוך על הפנים, כשהיית מדבר אליי  הרגשתי אושר עצום ואז שכחתי מכל העולם... כאלו שדבר אינו קיים! ולא משנה לי הזמן.. בוקר, צהריים או לילה אתב תמיד בראשי אך בעיקר בליבי! אני ליפעמים הולכת לישון עם חיוך על הפנים ומתעוררת כל כך שמחה.. אבל שוב.. ברגע שאני מתחילה להתבונן אל תוך המציאות אז לא הכל ורוד כמו שהייתי רוצה, לא הכל טוב, ולא כולם זוכים האושר שכל כך מצפים לו.


אם רק היית קרוב אליי, אם רק היית לידי אלירן הייתי רוצה לחבק אותך כל כך חזק, לחבק אותך ולישכוח מכל העולם. אבל זה לא כך, אתה רחוק, כ"כ רחוק.. והלוואי והיית פה.. אם רק היית פה.. הייתי הכי מאושרת בעולם!!! אבל מזה שווה לחשוב על זה?- מזה שווה לתאר את האושר על "אם רק היית"...זה כל כך מתסכל אותי כי האושר שלי לא מבוססעל המציאות, אלא על אשליה, אשליה אחת גדולה, שהתנפצה אל מול עניי ביום אחד ועל גב האדם שהוא בעצם אתה שכ"כ רחוק מימני, אבל אני עדיין אוהבת, אני אוהבת אותך!! המציאות לא תמיד מושלמת, כאלה הם החיים..


אז פה אלירן אני יסיי, יסיים תקופה ארוכה שזה זכיתי להכיר באדם מיוחד ביותר, שלמדתי לאהוב בדרך בלתי אפשרית, בעבורי זאת הייתה תקופה של חוויה שלעיתים העלתה הרבה אושר על פני אך גפ המון דמעות אבל היא היית ותישאר בלתי נשכחת! מה שכן, תמיד תישאר הפינה הקטנה בליבי ששמורה רק לך.. ולמרות שעבר המון המון זמן אני תמיד חושבת עלייך, אתה תמיד איתי...


מצטערת שהצקתי לך אבל זה היה מין תיסכול פנימי, פשוט רציתי אותך איתי ... אז אלירנוש למרות שקשה לי לכתוב את זה אבל אני  מאחלת לך חיים נפלאים, תשמור על עצמך תמיד, ואתה לא יודע.. או יכול לתאר לעצמך.. כמה אני מתגעגעת...!!!


                             אוהבת עד עמקי נישמתי....!!!