📚 סיפורי אהבה
הברווזון המכוער חלק ח' =)
👁️
848 צפיות
💬
6 תגובות
מפרק ז', תחילת ההתפייסות שלי ושל שחר.. {אוף אני מסמיקה חח}:"את
סולחת לי?"
"כן" חייכתי.
"אני אוהב אותך" הוא חייך.
שתקתי.
"אני מבין שאת לא.."
"אתה מבין לא נכון" צחקתי.
וכן כאן הייתה ה..
נשיקה הראשונה שלי..{מואה..}
הוא התקרב אליי, הרחתי את ריחו,ושאפתי אותו לקרבי, מנסה להיאחז בו עוד קצת, לנשום
אותו לתוכי. העיניים הגדולות הכחולות הפנטו אותי, הוקסמתי.
ידעתי כל הזמן מה הולך לקרות, וזרמתי, לא יכולתי שלא.
כמו דג קטן שהנהר סוחפו למקום מבטחים, ולמרות אי הידיעה היכן מקום זה, הוא בוטח בו,
כך גם אני בטחתי בשחר שלי.
כל הרגעים שתכננתי את הנשיקה, שחלמתי עליה לא השתוו לרגש של אותו הרגע. הרגשתי את
השפתיים הרכות שלו, מלפפות את שלי, הוא היה כבר מנוסה כנראה יחסית אליי, דבר שמעציב
אותי, אבל לא הפריע לי באותו הרגע. לא ידעתי מה לעשות ואיך.. פחדתי שפתאום היתקוף
את פי ריח רע או משהו.. לקחתי אומץ ופתחתי את שפתיי .. ברגע זה הוא היה שלי.
אחרי הנשיקה הגיעה לה שתיקה מביכה, יצאנו החוצה לגינה ושכבתי עליו... { ולא במובן
שחלקכם חושבים חח} כל מגע וליטוף הציפו את ליבי בזריחות אושר, הוצאתי את הפלאפון
מהכיס,עוד 10 דק ואמא כבר הייתה צריכה להיות כאן.
"אני עוד מעט צריכה ללכת.."
"תשארי" זה היה כזה תשארי שאת רוצה להחזיק בו לשארית חייך ולא לעזוב גם אם הוא ירצה
זאת!!
"לא יכולה"
הוא חייך, אוף החיוך הזה.. "מה את עושה לי? אה?"
"יודע תמיד חשבתי שבנים זה עם חרא.." צחקתי..
"עוד נראה מזה חרא" הוא צחק והתחיל לדגדג אותי עד שהבטחתי לו שני אתקשר ואנסה להשאר.
"הלו, אמא?"
"אה, אגמי, אני בדרך החוצה, משהו חשוב..?"
"כן אני יכולה להשאר אצל שחר?"
"עד מתי אגמי, מאוחר.."
"עד הבוקר.." שחר צעק, השיחה הייתה על רמקול..
"תביאי את ידיד שלך.." אני ושחר הסתכלנו אחד על השני.. במבט של ידידים??
מה אמא עשתה לו אחר כך.. התחילה לאיים..חח אבל הכל היה ברוח טובה, היא הסכימה בתנאי
שלא נעשה שטויות, היא סומכת עליי ויודעת שכשאני אומרת אני מקיימת.
יצאנו החוצה והלכנו על הטיילת {אני ילדה רגילה מתל אביב חח} הבית שלו נמצא ליד הים,
היה כבר מאוחר, והיינו כמעט לבד..{ החוף שליד הבית שלו היה תקוע באיזה חור, אבל
החור הכי יפה בעולם..} נתנו ידיים .
"את יודעת, שחכתי לשאול את הדבר הכי חשוב"
זהו להפעם..
עשיתי שני פרקים כמעט ברצף שישלימו אחד את השני. כמו פרק אחד ארוך..
אוהבת ועוד פעם תודה על התגובות אני בודקת כל יום אז תוסיפו.
אגם =)
סולחת לי?"
"כן" חייכתי.
"אני אוהב אותך" הוא חייך.
שתקתי.
"אני מבין שאת לא.."
"אתה מבין לא נכון" צחקתי.
וכן כאן הייתה ה..
נשיקה הראשונה שלי..{מואה..}
הוא התקרב אליי, הרחתי את ריחו,ושאפתי אותו לקרבי, מנסה להיאחז בו עוד קצת, לנשום
אותו לתוכי. העיניים הגדולות הכחולות הפנטו אותי, הוקסמתי.
ידעתי כל הזמן מה הולך לקרות, וזרמתי, לא יכולתי שלא.
כמו דג קטן שהנהר סוחפו למקום מבטחים, ולמרות אי הידיעה היכן מקום זה, הוא בוטח בו,
כך גם אני בטחתי בשחר שלי.
כל הרגעים שתכננתי את הנשיקה, שחלמתי עליה לא השתוו לרגש של אותו הרגע. הרגשתי את
השפתיים הרכות שלו, מלפפות את שלי, הוא היה כבר מנוסה כנראה יחסית אליי, דבר שמעציב
אותי, אבל לא הפריע לי באותו הרגע. לא ידעתי מה לעשות ואיך.. פחדתי שפתאום היתקוף
את פי ריח רע או משהו.. לקחתי אומץ ופתחתי את שפתיי .. ברגע זה הוא היה שלי.
אחרי הנשיקה הגיעה לה שתיקה מביכה, יצאנו החוצה לגינה ושכבתי עליו... { ולא במובן
שחלקכם חושבים חח} כל מגע וליטוף הציפו את ליבי בזריחות אושר, הוצאתי את הפלאפון
מהכיס,עוד 10 דק ואמא כבר הייתה צריכה להיות כאן.
"אני עוד מעט צריכה ללכת.."
"תשארי" זה היה כזה תשארי שאת רוצה להחזיק בו לשארית חייך ולא לעזוב גם אם הוא ירצה
זאת!!
"לא יכולה"
הוא חייך, אוף החיוך הזה.. "מה את עושה לי? אה?"
"יודע תמיד חשבתי שבנים זה עם חרא.." צחקתי..
"עוד נראה מזה חרא" הוא צחק והתחיל לדגדג אותי עד שהבטחתי לו שני אתקשר ואנסה להשאר.
"הלו, אמא?"
"אה, אגמי, אני בדרך החוצה, משהו חשוב..?"
"כן אני יכולה להשאר אצל שחר?"
"עד מתי אגמי, מאוחר.."
"עד הבוקר.." שחר צעק, השיחה הייתה על רמקול..
"תביאי את ידיד שלך.." אני ושחר הסתכלנו אחד על השני.. במבט של ידידים??
מה אמא עשתה לו אחר כך.. התחילה לאיים..חח אבל הכל היה ברוח טובה, היא הסכימה בתנאי
שלא נעשה שטויות, היא סומכת עליי ויודעת שכשאני אומרת אני מקיימת.
יצאנו החוצה והלכנו על הטיילת {אני ילדה רגילה מתל אביב חח} הבית שלו נמצא ליד הים,
היה כבר מאוחר, והיינו כמעט לבד..{ החוף שליד הבית שלו היה תקוע באיזה חור, אבל
החור הכי יפה בעולם..} נתנו ידיים .
"את יודעת, שחכתי לשאול את הדבר הכי חשוב"
זהו להפעם..
עשיתי שני פרקים כמעט ברצף שישלימו אחד את השני. כמו פרק אחד ארוך..
אוהבת ועוד פעם תודה על התגובות אני בודקת כל יום אז תוסיפו.
אגם =)
💬 תגובות (6)
זה נכווון זה קורה למלא בנווות..וגם לבניים אבבל מאמיי את לא צכה להתייאש יבוא היום ותהיו ביחד או שיבוא היום ותשכחי ממנו מה שצריך לקרות יקרה תאמיני בזה
וחוצמזה אם את רוצה להילחם אז תגידיי שאת אוהבת אותו הוא ואפחד לא יכולים לנחש..
אוהבת..-פיצית-
אני מאמינה שבחיים צריך לקחת סיכון, אסור להתייאש מהר, רק אחרי שמנסים מותר לשבת בצד ולהגיד זהו כאן היה הקו האדום שלי וברגע זה אני נוטשת.. בואי אני יסביר לך למה את לא יכולה להחליט מה לעשות?! כי עוד לא ניסית, לא ניסית מספיק, את חייבת להגיד לו שאת כן מרגישה אליו משהו.. או אפילו לא להגיד לו.. פשוט לבוא אליו ולשאול אותו מה הוא היה אומר אם היית אומרת לו שיש לך רגשות אליו.. אחרי התשובה שלו תאמיני לי את תדעי לאן להמשיך ובאיזו דרך לבחור. לטוב או לרע תהיי חזקה בובה...
לא הכל טוב בחיים, וזה סיכון שתצטרכי לקחת אבל הסיכון הזה יסיר לך כל ספק מהלב. בין אם תקבלי אישור מעבר להמשיך איתו אני ישמח בשבילך, אבל אם תקבלי דחייה, תמיד תהיי חזקה ותאמיני בעצמך שהלך אחד יבוא אחר.. לא חסר.. ואם הזמן הכל עובר.
אז בובה שיהיה המון בהצלחה, ואם בא לך ככה לעדכן אז בכייףף.. שלך תמיד קרן. נ.ב-אל תפסיקי לחייך שמעת?? החיוך זה אחד הדברים הכי חשובים שיש..
מה לעשות כנראה שזה הגורל שלי.. אוהבת המון המון ותודה שקראתם
-פיצית-
מתאים לי בוללל
אוףףףףף מה יהיה איתנו אה??
שנה וחצי לסבול ככה בגלל בנאדם??
גמני שואלת את עצמי מתי כבר יקרה משהו טוב.. איתו
אבל שומדבר לא עוזר אבדו לי התקוותתתתת אוףף
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות