זוג יוניםהחובש החתיך{או:טיול שנתי}פרק10

ראיתי שהפרק נעלם אז כתבתי שוב...

הפרק הקודם:

קובי ניסה לאנוס אותי

דניאל הגיע והפריד

"תודה"אמרתי,"על לא דבר אני לא עושה את זה בשבילך,בשביל שי,תתלבשי

ותלכי לאכול"

הוא הלך

'אני יודעת שהוא עשה את זה בשבילי'אמרתי בלב...



________________



ירדתי לאכול והלכתי לשבת ליד דניאל

"מה את עושה פה?"הוא שאל..

"אני לא רואה פה אף אחד חוץ ממך אז אני יושבת.."

"זה בסדר את מוזמנת ללכת"הוא אמר...

"מה קרה?"שאלתי...

"סתם כלום עזבי שטויות..."הוא אמר

"לא שטויות...אתה עזרת לי ואני אוזן קשבת.."צחקתי

"אני יודע שאם כל מה שקרה אני לא יכול לשאול אותך את זה...אבל אני חייב.."הוא אמר

"חופשי.."אמרתי..

"כשהוא נישק אותך את נהנת?"הוא שאל

"תגיד אתה נורמלי?"אמרתי,"אתה ראית בעצמך מה קרה וזה מה שאתה שואל אותי?"

קמתי מהשולחן,"באמת חשבתי שאתה מבין שמה שקרה זה שקובי ניסה לאנוס אותי.."

ואז לא ראיתי שמישהו שמע אותי...

"סליחה?"קול זקן אמר..הסתובבתי לראות מי אומר את זה..

המנהההההההההההל?

"לא,זה סתם עזוב מה ששמעת לא נכון..."אמרתי..

"אני שמעתי שאת מדברת עם דניאל ואני רוצה לדעת מה קרה,אני דורש לדעת מה קרה!"המנהל
אמר...

"אני יספר לך"דניאל אמר

"בסדר,גש ללובי,אני מחכה לך שם"אמר המנהל..

"לאאאאאאאאא"דיברתי בלי קול"למה?מה אתה דפוק?"



________________



כעבור כמה זמן כשדניאל חזר..



________________



"מה אמרת לו?"שאלתי את דניאל..

"אמרתי את האמת..."דניאל אמר

"אבל ביקשתי ממך שלא,תגיד אתה אוהב לעשות לאנשים דווקא או

מה?"אמרתי.."טוב לא חשוב..אממ...מה המנהל אמר?"שאלתי

"עכשיו המנהל יחזיר אותו הביתה,הוא יספר להורים שלו הכל,וידאג לעונש.."דניאל אמר...

"טוב.."אמרתי..

"בואי נחזור לאכול.."הוא אמר..

"שמן!!!"אמרתי לו

"רזההההההה.."הוא אמר

ואז שנינו צחקנו



________________



בשולחן...

________________



"טוב לא סיפרת על עצמך כלום..."אמרתי.."תמיד מתעסקים בי ואתה כבר יודע

הכל עליי...ספר לי משהו.."המשכתי.."מה אתה עושה

בחיים חוץ מליויו בטיולים?"

"אין לי הרבה מה לספר עליי.."הוא אמר.."אני חיי חיים משעממים,אין לי מה

לעשות בחיים,לא יודע למה בחרתי במקצוע הזה אם אני לא אוהב אותו

תמיד רציתי להיות תסריטאי או סופר...לא יודע..העיקר לעבוד,גם בזה מרוויחים

כסף,אבל זה לא המקצוע שלי.."הוא אמר

"יכול להיות הגורל רצה להפגיש ביננו בדרך כזו.."אמרתי..

"כן,אה?אבל אל תדאגי אני לא בונה עלייך.."הוא אמר,"הלב שלי שמור למישהי

אחרת"הוא אמר

אני לא יודעת למה אבל באותו זמן כיאלו חטפתי את השוק של החיים שלי ורצתי

לחדר

הגעתי למיטה והתחלתי לחשוב על מה שקרה...'איך זה הגיוני שאני שכחתי את

שי?הרי מה שקרה לי לא?אז למה עוד פעם אני צריכה לסבול?'

שאלתי את עצמי...העיינים שלי אדומות,אני בוכה

'אני אוהבת את שי ובחיים אני לא יצליח לשכוח אותו'אמרתי לעצמי

ואז דפיקות על הדלת...

מישהו נכנס...

זה היה דניאל...



________________



רוצים המשך?

תגיבו!