הברווזון המכוער חלק ז =)

המריבה שלי שול שחר מפרק ו: קמתי לקחתי את הפלאפון שהיה זרוק על הספפה
ותפסתי ריצה.

"חכי רגע נו"

"עזוב" התחלתי לבכות וכל כך התביישתי בעצמי.. למה הוא עשה לי את זה לשחק בי? לעבוד
עלי???

הרגשתי כמו באיזו מריבה טיפשית בין אוהבים.

ברחתי החוצה, הוא אחרי.

הוא נפל.



שמעתי רק בום מאחוריי, "שחר!!!!!" צעקתי ואפילו לא ידעתי מאיפה הקול הזה בא.מאיפה
היה לי הכח הזה לצעוק את שמו? הרגשתי שעם אותה צעקה הלב שהתנפץ לרסיסים מתחיל
להיאסף לו שוב. הפצע מתחיל להגליד.

ברגע שצעקתי את שמו הבנתי את מה שליבי ניסה להתכחש לו כל אותו הזמן. אני אוהבת את
שחר, אני אוהבת אותו.



לא היה יותר מידי זמן למחשבות, הסתובבתי וראיתי אותו יושב שם וראשו מוטל כלפי
מטה,עזרתי לו להכנס הביתה וישבנו בשתיקה.

"אתה בסדר?"

"כן, רק עיקמתי את הרגל.."

"למה עשית לי את זה?"

"פשוט.." לא נתתי לו להמשיך והמשכתי כאילו הוא אוויר.

"בחיים לא אהבתי מישהו ועד ש.." גמגמתי.. אבל המשכתי כבר לא היה אכפת לי מכלום
והדמעות זלגו.

"עד שאתה הגעת.. וחשבתי שזאת התחלה אבל כנראה טעיתי, הכל היה כל כך מושלם, למה???
אתה נהנה לראות אותי בוכה? אז הצלחת יודע מה.. אני לא יודעת מה אני יושבת פה בכלל
ועוזרת לך" נתתי לדמעות לזלוג להן לאיתן הם ניחמו אותי, מגעם החם ריכך בי משהו
בפנים, הוא היה סמל למעט כאב שיוצא לו החוצה.



הוא נגע בי עם ידו החמה והתמסרתי למגע, הוא ניגב את הדמעות ונרגעתי קצת.

"כשראיתי אותך בתחילת השנה הרגשתי שמשהו קורה לי. היית כל כך מושלמת היית מדהימה
ואיך שדברת וצורת ההליכה והצחוק והמראה הכל!! " הרגשתי אותו רועד למרות שהוא ניסה
להראות בטוח בעצמו והסמקתי שחבל"ז בחיים לא אמרו לי דברים כאלה אני זוכרת מילה
במילה.

"רציתי להיות איתך ולא ידעתי איך כי עד עכשיו לא הייתה לי מישהי מבינה.. רק כאלה של
מיזמוזים.." יק!!! דרך אגב.. "וחשבתי שאם אני אתקשר ואפחיד אותך ואחרי זה אבוא
אלייך את תחשבי לא יודע שאני גיבור משהו.."



בחיים לא הכרתי בן שמדבר ככה, כל כך בגלוי, בכאב כזה ששובה אותך..

הוא היה המושלם כזה שמתארים בסרטים ולא האמנתי שהוא יושב ממש לידי, פתאום הבנתי
שהוא לא עשה את זה בסוף משהו בפנים לא נתן לו. ורציתי לקפוץ עליו מרב אושר כי ידעתי
שמתחת למעטפת החיצונית הזאת מסתתר לו האדם שרציתי שהוא יהיה. הוא לא הסתיר ממני ובא
וסיפר והערכתי אותו מאוד.



"את סולחת לי?"

"כן" חייכתי.

"אני אוהב אותך" הוא חייך.

שתקתי.

" אני מבין שאת לא.."

"אתה מבין לא נכון " צחקתי.



וכן,כאן הייתה ה..





טוב זהו להפעם.. אחרי מריבה הדבר הכי יפה זה להשלים!!

מקווה שאהבתם ושתרשמו תגובות סומכת עליכים גם הפעם=)



אני מקווה שלכולכם תהייה אבה כמו שלי יש.. ותאמינו לי עוד תהייה אל תתיאשו.

אוהבת אותכם מאוד למי שבא לשפוך תלב חח יכול להכנס אלי לאיי סי רשמתי אותו באחד
הפרקים הקודמים.

אגם