+*+הפנימייה לאומנויות+*+ פרק 33

שלושת השיעורים האחרונים עברו בציפייה למה יקרה הלילה.

כשנגמרו השיעורים רצתי בטיל לחדר שלי והתחלתי לפנטז על מה ללבוש.

"לאן את הולכת?".שאלה מיכל."לשום מקום למה?".עניתי לה מסמיקה.

"כי את בוחרת בגדים..".היא ענתה והצביעה על הערימות שהיו מונחות על המיטה שלי."אה
לא..אני מסדרת כי אבדה לי איזו חולצה..".שיקרתי.

חצי שעה לפניי השעה שקבעתי עם עוז החלטתי על מקלחת קצרה והתגנבתי למלתחות בלי
שייראו אותי..בכל זאת זה ייראה חשוד כי בשעה הזאת אני אמורה לישון.סיימתי להתקלח
וחזרתי לחדר להתלבש..ב-12 וכמה דקות הייתה דפיקה בדלת..לייתר ביטחון שאלתי מי זה
ופתחתי.

עוז ישר רצה לנשק אותי הרחקתי אותו וסימנתי לו להיות בשקט.נעלתי את הדלת ומשכתי
אותו אחריי לקומת הארונות..בצד היו שם ערימה של מזרונים שלפעמים השתמשו בהם כציוד
לחדר הספורט.הוא הצמיד אותי לארון אחד והתחלנו להתנשק."התגעגעתי".הוא אמר."גם
אני".עניתי לו והמשכנו להתנשק בטירוף לא שמים לב לכלום.כאילו כל העולם עצר ונשארנו
רק אנחנו לא ראיתי בעיניים הייתי כל כך שיכורה מהמגע שלו לא יכולנו להתנתק אחד
מהשני כמה פעמים ניסיתי להתיישר ולסדר את עצמי וכל פעם לא הצלחתי כי לא יכולתי
להתנתק ממנו לא נרגענו היינו ממש באטרף.

הייתי כולי עם ריגושים סחבתי אותו למזרונים שלפחות נשב כי הלכו לי כבר הרגליים אבל
הוא חשב אחרת ומשך אותי לשכב מעליו ככה המשכנו להתנשק ,השעות עברו ולא היה לנו
אכפת..מהחלון בחדר ארונות השחור של השמיים התחיל להתבהר..מוזר שלא הייתי עייפה בכלל
היו לי מלא אנרגיות ואדרנלים בלי סוף,קמנו שנינו,סוף סוף רגועים..אמרתי לו שהוא
צריך ללכת הוא לא רצה להקשיב לי."בואי נישאר עוד קצת".הוא התחנן..נשארנו עוד קצת
ועוד קצת ועוד הרבה קצתים עד שהיינו חייבים כי התחילו להתעורר.

הברחתי אותו החוצה ובדיוק מיכל התעוררה."מה התלבשת כל כך מוקדם?".היא
שאלה."סתם..התעוררתי מוקדם והחלטתי להתלבש".עניתי לה בשקר.

הסתדרתי מול המראה."סופה..עליי את מנסה לעבוד?".היא קמה והסתכלה לי בעיניים דרך
המראה."תודי שהיית כל הלילה עם עידן..תודי".היא אמרה וצחקה."צודקת..תפסת
אותי".שיקרתי שוב מקווה שהפעם היא תסתפק בזה."מה עשיתם?,שכבת איתו?!".היא אמרה כמעט
בצעקה ופתחה זוג עיניים."מה פתאום משוגעת מה יש לך..".אמרתי לה מחייכת."סתם השלמנו
זמן חסר".עניתי והפעם היא לא חקרה יותר.נשמתי לרווחה ויצאתי לשיעור.באמצע השיעור
נחת פתק על השולחן שלי."היה נהדר בלילה..אני עוד מתגעגע..לא מפסיק לחשוב עלייך תני
לי סימן".חייכתי אל עצמי והחבאתי את הפתק.בהפסקה ראיתי את עידן..הוא התקרב אליי נתן
לי נשיקה והתחיל בשיחה.ראיתי את עוז מהצד מחייך אליי וחייכתי חזרה בכלל לא מקשיבה
למה שעידן אומר.פתאום מיכל הגיעה והחיים שלי התנפצו באותו הרגע."שלום לזוג
החמוד".היא חייכה וחיבקה את שנינו."לילה סוער היה לכם הא? עידן אתה נראה באמת קצת
עייף".היא אמרה לו ואני חשבתי שאני ימות במקום."ל-מה את מתכוונת?".הוא שאל
וחייך."נו על הלילה".היא ניסתה לדבר ואני השתקתי אותה."היא מתכוונת שאנחנו
טלפתיים...כי דיברתי עליך כל הלילה והיא חשבה שגם אתה מדבר עליי בלילה ובגלל זה אתה
עייף כמוני".המצאתי מיד והיא תקעה בי מבט."חח כן גם אני עושה את זה הרבה".הוא חייך
ונישק אותי.חייכתי אליו ומשכתי את מיכל משם."מה הולך פה?!".היא שאלה בעיניים נושפות
אש.לקחתי אותה לשירותים השבעתי אותה שלא תדבר וסיפרתי לה הכול.היא הייתה המומה."אבל
למה סופה?,את לא מאוהבת בעידן?".היא שאלה בעצב כאילו הלב שלה בכלל נשבר."אני לא
מרגישה את אותו הדבר..עוז מרגש אותי מסעיר אותי..זה אחרת".ניסיתי להסביר לה."טוב
תקשיבי לי..את תסיימי את הרומן שצמח פה עם עוז ותחזרי למסלול הרגיל יש לך חבר
שמטורף עליך ואת עליו פשוט את מרגישה ששום דבר לא יפתיע אותך יותר ובגלל זה את
מחפשת ריגושים במקום אחר!".היא חטפה עצבים עליי."מה אני יעשה?".שאלתי בעצב."את מה
שאמרתי לך עכשיו!,אני סומכת עלייך שנשכח את כל מה שהיה לך עם עוז ושתחזרי
למוטב!".היא הודיעה והלכה.