האהבה האמיתית שלי...

ראיתי אותך שם...איך עיניך הביטו כך בעיניי...


ומאותו רגע..ידעתי.!! אתה תיהיה אהבת חיי...


רציתי להיות רק איתך..רציתי להרגיש רק אותך..


עברו שנים...ומאז רציתי לחיות רק למענך..


לעולם לא אשכח את אותה האהבה...


ולמרות הכל...פגעת בי...הרסת אותי...


לא האמנתי...שתפגע כך בנשמתי...


ומאז אני בוכה...בוכה על אותה האהבה...


שבגללך נהרסה...נשברה...


איך אפשר לשכוח...???


אני לא יכולה...אין בי כבר יותר כוח...


אני נושמת...אבל בתוך תוכי מתה...


הדמעות כבר זולגות מעצמן...


אני לא יכולה כבר לעצור אותן...


ועכשיו אני זאת ששואלת...למה??? למה אלוקיי??


מה עשיתי שכך יהיו חיי??


אני רק רוצה לשכוח...בבקשה אלוקים..


תן לי את הכוח...


אני חייבת להתרחק...לברוח...


אפילו שלעולם לא אוכל לו לסלוח...