זוג יוניםהחובש החתיך{או:טיול שנתי}פרק11

בפרק שעבר:

"אני לא בונה עלייך...הלב שלי שמור למישהי אחרת.."דניאל אמר..

רצתי לחדר..

העיינים שלי התחילו להיות אדומות... אני בוכה..

'אני הרי אוהבת את שי ובחיים לא יצליח לשכוח אותו...

אז מה קרה לי?'חשבתי...

דפיקות על הדלת

זה היה דניאל...

________________

"למה את בוכה?"הוא שאל...

"עזוב...סתם שטויות.."אמרתי..

"נו...תספרי לי.."הוא עשה את עצמו בקול תינוקי ממש חמוד..

"אני חושבת שאני...לפני שאני יתחיל לדבר..אני רוצה לדעת את מי אתה אוהב.."שאלתי...

"אמ...ילדה אחת...שהחיים שלה...כל כך קשים..שכל יום היא בוכה...על מי שלא יחזור
לפה..שפגשתי אותה בבית ספר אחד..והשנה פגשתי אותה שוב.."הוא אמר..

ואז שוב שמעתי את הקול הזה שמדבר אליי

'תגידי איך את יכולה לשכוח את שי?'ואז אמרתי.."אני רוצה ללכת לישון...אני רוצה
להוציא אותך מהראש שלי.."אמרתי..ואז הוא הסתכל עליי ועשיתי את עצמי פרצוף של לא
מבינה מה אני אומרת.."להוציא את הקול שנמצא בראש שלי.."אמרתי...

הוא הסתכל עליי כיאלו בפרצוף של'אהה...מתחילה לשכוח את שי אה.' ואז שוב הקול 'את
יודעת ששי מת בגללך,הוא הגן עלייך,איך את יכולה לשכוח אותו?'

"בבקשה בשבילי..תצא.."אמרתי..

ואז הוא נתן לי נשיקה ויצא מהחדר..ואז כשהוא יצא מהחדר חברות שלי הגיעו אליי וראו
שבכיתי אז הם רצו אליי ושאלו אותי מה קורה ומה קרה לי והסברתי להן...

"אני עדיין מוקסמת מהנשיקה שלו.."אמרתי ואז שמעתי שוב את הקול...

הפעם 'תהיי מאושרת אבל אל תשכחי ששי תמיד ימצא בלב שלך כאהבה ראשונה שבחיים לא
תשכחי אותה..'

הבנתי שבגלל חברות שלי,שיכלתי לספר להן את זה..ובגלל דניאל אני יכולה לשכוח את
שי,למרות שהוא ישאר,בתור,האהבה הראשונה..

________________

"בוקר טוב ישנונית"קול של גבר העיר אותי...

"אה?!מה?!מה השעה?!"שאלתי...

"עכשיו 7:30"הקול אמר"פיספסנו את הכיתה...אז בואי נלך להסתובב סתם..."

שפשפתי את העיינים וראיתי שזה דניאל...

"עם כל מה שעברתי אתמול אני רוצה לישון.."אמרתי..

ואז הוא לקח אותי למקלחת ושפך עליי מים קרים..

"תגיד לי אתה נורמלי.."אמרתי..."י'משוגע אחד.."

"משוגע עלייך.."הוא אמר

"חחח איזה מאמי...אתה יודע מה אתה תישב על המיטה..אני ילך להתקלח להתלבש
ונצא..."אמרתי והושבתי אותו על המיטה..

לקחתי את הבגדים הכי יפים שלי הלכתי להתקלח וכשיצאתי אז הוא אמר.."בבקשה בבקשה
שבשבילי תהיי כזאת תמיד.."

באתי ונתתי לו נשיקה על הלחי והוא נישק אותי בפה...

'אני רואה שאת מצליחה להיות מאושרת'הקול עבר שוב בראש..'בהצלחה רק אל תיפגעי'יצאנו
שנינו והלכנו סתם להסתובב באילת הלכנו לכל כך הרבה מקומות,חנות בגדים,בריכות של
דולפינים,סרט,קניון,תכשיטים,בגדים לבנים ואז חזרנו...

כשחזרנו המנהל שאל אותי"גברת פריד איך את מרגישה?" "יותר טוב...תודה.."

למזלי הרב דניאל לקח את כל השקיות ולא נשארו לי שום שקיות"הרשתי לעצמי ללכת לטייל
טיפה באילת כדי לנשום אוויר צח.."אמרתי למנהל.."אה...והמאבטח שהשארנו פה ליווה
אותך?"המנהל שאל.."כן...אני מצטערת שלא הייתי נוכחת בטיול פשוט הרגשתי כל כך
רע..עכשיו יותר טוב.."אמרתי"טוב...מחר את גם לא תצאי איתנו..אני רוצה שתישארי בחדר
ותנוחי בסדר."המנהל שאל.."תודה רבה,המנהל.."אמרתי

'אהה..איזה מניאק דניאל אהובי...אני אוהבת אותו..הוא תיכנן הכל כדי שהמנהל לא יצעק
עליי'חשבתי...

הגעתי לחדר וחברות שלי ודניאל היו שם..באתי והבאתי לדניאל נשיקה...

"אופההההההההה..זוג יונים"כל החברות שלי אמרו לי ואני עשיתי פרצוף של 'מה אתם רוצות
לעזאזל?'

________________

רוצים המשך?

תגיבו!