אתה לעולם לא תדע...

אהוב יקר, ילדון יפה שכמותך....
אתה אולי לא יודע כמה אני רוצה אותך... רוצה להרגיש אותך בתוכי. משתוקקת ללטף אותך ולהרגיש את שפתיך... ואתה גם לעולם לא תדע.
לעולם לא תדע על המבטים שאני שולחת אליך, ועל הרגשות העזים שמשתוללים בתוכי כשאני רואה אותך ואותה ביחד.. היא לא חברה שלך, ולעולם לא תהיה, אבל מה אני אמורה לחשוב כשאני יודעת שהיא רוצה אותך גם?
לעולם לא תזכה לקבל אהבה כמו שרק אני יכולה להעניק לך... להתמסר רק לך, לחכות רק לך...
ואני יחכה. אל תחשוב שזה שאני כותבת את המכתב אומר שויתרתי. ממש לא! אני אמשיך לנסות, ולהתפלל, ולקוות, שיום אחד אתה תסתכל סביבך, ותבין שלא כל מי שנמרחת עליך בהכרח אוהבת אותך, ולא מי שרחוקה ממך בהכרח לא אוהבת אותך.
שורף לי, ילדון שלי... שורף לי בלב... אני מרגישה כאילו מוציאים ממני את כל האויר כשאני רואה אותך אפילו מדבר עם מישהי. זה טיפשי- אני יודעת. אבל אין לי שליטה בזה. יש לך השפעה כזו על אנשים.. במיוחד עליי.
יפה שלי- אני לעולם לא אפסיק לאהוב אותך- ואתה לעולם לא תדע מזה...