למלאך שלי...

נשמה החלטתי לכתוב לך מכתב לחצי שנה שיכלול שם את כל החוויות שהיו לנו

איך הזמן רץ וכבר יש לנו 6 חודשים..6 חודשים של כיף, צחוקים, שמחה ועוד...

זה התקופה הכי כייפית שהייתה לי בחיים..

במכתב הזה אני רוצה לשתף אותך בהכל! בפגישה הראשונה, בנשיקה הראשונה, איך התחלנו
להכיר, ועוד דברים..

אז מאמי בפעם הראשונה שראיתי אותך, ליבי הלם בחוזקה ברכיי רעדו והרגשתי שאני עומדת
ליפול, את עצמי כבר לא יכולתי להחזיק, נשמתי נעצרה, ופשוט...לא הבנתי...מה לי קרה?
בחיים לא הרגשתי כמו שאתה גרמת לי להרגיש, על רגשותיי לא הצלחתי להשתלט ואותם לא
יכולתי להסתיר, ניסתי להגיד לך משהו, אך מיד נפלתי על הקיר, ברגע שנכנסת לחיי,
הפכתי למישהו אחר, יותר בוגר, עם ידיעה מה זו בעצם אהבה, כן, זוהי הייתה בשבילי,
הפעם הראשונה, הפעם הראשונה שהיו לי פרפרים בבטן ועניי נצצו, הפעם הראשונה שבגלל
אדם אחד חיי השתנו, הפעם הראשונה שברכיי רעדו, וגרוני התייבש, הפעם הראשונה שאת
התרגשותי לא הצלחתי להכחיש, או להסתיר, הפעם הראשונה שכולם כבר ידעו, ברגע שאותי
ראו, שיש בי רגש אדיר,רגש עצום, שמשתלט על גופי, רגש הגורם צמרמורת נעימה בעורי,
הפעם הראשונה שלא ראיתי מישהו דקה וכבר התגעגעתי .

אז זה מה שהרגשתי בפגישה הראשונה.

עכשיו אני יספר לך מה הרגשתי בנשיקה הראשונה .. הנשיקה הזאת ריגשה אותי , סחפה
אותי, הדהימה אותי בלב ובנשמה, הרגשתי סחרחורת, הארץ רעדה השמש נעה ממסלולה...
השמיים הפכו בהירים, הציפורים צייצו.. היה ריח של אהבה באוויר, ריח של תקווה ריח של
אושר... ליבי פרח ולא הפסיק לפעום... נשימתי נעצרה ועברה בי צמרמורת... ידיי רעדו
ונאחזתי במשהו כדי לא ליפול….נשיקה אחת ויחידה, קצרה וקטנה שעל אחר כלל לא הייתה
משפיעה... אצלי היא הפכה עולמות, הקימה את המתים לתחייה... האושר של אותו רגע תמיד
יהיה נצור בליבי!

עכשיו אני יספר לך איך התחלנו להכיר זה היה מצחיק אבל מדהים! שנינו היינו בצ'אט של
נענע אני קראתי לעצמי "משגעת אותך" ואתה קראת לעצמך " “no name

אני ואתה לא הסתדרנו בכלל! כל הזמן רק היינו רבים רק במלחמה עם אחד השני , הייתי
מציקה לך כל הזמן , אותי זה הצחיק אולי אותך לא.. אבל אני נהנתי מזה. תמיד הייתה
כותב לך בכותרות דברים ואני כמובן הייתי מוחקת כמו תמיד….

ואתה היית מתעצבן מזה . תמיד היו אומרים לי שאנחנו ניהיה חברים בסוף ואני רק צחקתי
שאמרו לי את זה…

ואז חברה שלי שלחה לי תרשימה שלה… אז סתם הצקתי לכולם שם.. ואתה היית שם אז הכנסתי
אותך גם לרשימה שלי..

והתחלנו לדבר והפעם דווקא דיברנו יפה ואני זוכרת שאמרת לי שאני יותר נחמדה עם אני
לא עצבנית, התחלנו לדבר נהיינו ידידים, ואז נהיינו ידידים טובים, ואחר כך הפכנו
להיות חברים והיינו נפרדים וחוזרים נפרדים וחוזרים ככה הרבה פעמים..

היינו נפרדים על שטויות… אבל תמיד היינו חוזרים.

אני זוכרת שתמיד אמרתי לעצמי שאני בחיים לא יפריד בין חברים.. אבל מה לעשות אהבתי
אותך מאוד ולא רציתי לוותר עלייך אז החלטתי לכתוב לך מכתב(שהוא אצלך) וכתבתי שם
הכל, כל מה שהרגשתי, כל הקטעים שהייתה עושה, ואמרתי לעצמי שאם תקרא את זה אז בטח
תשנה את דעתך ותפרד ממנה , בהתחלה לא רציתי כל כך לשלוח אבל חבר שלך אמר לי לשלוח..
אז שלחתי לך.. וקראת אותו , הייתי קצת לחוצה בהתחלה שתתעצבן עלי אבל לא היה אכפת לי
לקחתי את הסיכון. ושאמרת לי שנפרדת ממנה הייתי מאושרת אבל קצת עצובה , שמחתי שנפרדת
ממנה ושאתה רוצה שנחזור ושאתה עדיין אוהב אותי, אבל הייתי עצובה שאני גרמתי לכם
להיפרד ואף פעם לא אהבתי את הרעיון הזה של להפריד.. אבל זה עבר לי.. לא היה אכפת
לי. לא חשבתי על כלום חשבתי רק עלינו, שחזרנו להיות שוב חברים והפעם זה היה רציני,
עובדה אנחנו בייחד עכשיו 6 חודשים.

עברנו הרבה קשיים בקשר הזה, עברנו תריב הראשון, ואת הויכוחים, הכל עברנו בייחד..
ואנחנו עדיין בייחד…

עברנו תריב הראשון שהוא היה קשה בשבילי ובשבילך..אני לא רוצה להיכנס לזה.. כי המכתב
אמור להיות שמח לא עצוב ועל הריב הראשון לא כדאי לכתוב כי זה היה מצב לא נעים….
ושנינו יודעים מה זה ושנינו יודעים איך הייתה ההרגשה אז לא צריך לספר על זה….

עברנו הרבה דברים בייחד.. דברים מצחיקים, משמחים, כייפים..וכמה דברים מפאדחים..
כמו: את ההפכה שהבאתי אצלך בחדר, אולי אותך זה הצחיק אבל אותי זה לא הצחיק אולי
קצת.. אבל זה היה מפאדח.

יש משהו שאני רוצה לשתף אותך בזה.. זה איך הרגשתי בפעם הראשונה ששכבנו.

טוב , אז זה היה הפעם הראשונה שלי לפני שלושה חודשים ו13 ימים..(נראה לי) קיצר
בתאריך 13.11.03 , זה היה מ ד ה י ם! חוויה בלי נשכחת, מרגשת, מדהימה וכייפית.
ההרגשה של התמזגות הגוף עם בנאדם שאני הכי אוהבת אין כמו לחלוק את הגוף ואת הרגשות.


כל מה שאני יגיד לא יתאר אפילו חצי ממה שאני מרגישה, אבל בכל זאת החלטתי לכתוב לך..

בתוכי שוכנת נערה, שרק כאב ידעה, שכל מה שרצתה היה לחוש באהבה, אך לבסוף, הייתה זו
אהבה,.

אהובי, אני צריכה אותך לידי, כדי שלא אתמוטט.

אהובי אני צריכה אותך איתי, כדי שלא אשבר...! אהובי, כל כך קשה בלעדייך,

האהבה הזאת פשוט לא נגמרת, ובך אני כל כך חושקת.

חדרת לעמקי נשמתי, למעמקי ליבי, ואתה לא מרפה, לשכוח אותך זה לא אפשרי, זה קשה.

האהבה שאני מרגישה אלייך כל כך חזקה, יש לי אלייך מעין חולשה,

מנסה למצוא את המילים הנכונות, להסביר לך, כמה גדולה אהבתי,

אני רואה אותך, והדבר שאני הכי רוצה לעשות, זה לרוץ ולחבק אותך,

לא לעזוב אותך, לא לתת לך ללכת.

לא שיערתי שאהבה יכולה להיות כזאת עצומה, הבנתי את זה רק לאחר שהכרתי אותך, אהבתי
אלייך רק גודלת, היא שונה מכל אהבה אחרת, חושבת עלייך רוצה להיות קרובה רק אלייך,
כל לילה חולמת עלייך, כשראיתי אותך התפשט חיוך על פניי וליבי נפתח, אך כשאתה לא כאן
ליבי נסגר וזה כואב כל כך.

לא יודעת מה לעשות לא מסוגלת בלעדייך להמשיך לחיות, אני לא יכולה לחיות דקה בלעדיך,
אני מסתכלת עליך וכל הבעיות הולכות אני שוכחת הכל ורק אתה בראש שלי במחשבות שלי..
אני לא יכולה לא לחשוב עליך . אתה הדבר היחיד שבשבילו אני בכלל חייה! בלעדייך העולם
הוא לא עולם , בלעדייך כלום לא מושלם, כמה קשה להיות בלעדייך וכמה שאני מתגעגעת
אלייך, כמה דקות בלעדייך זה כמו חיים שלמים, רוצה אותך איתי לעולמים שתהיה השמש
המאירה שלי כי בלעדייך חשוך בעולמי.

אם תלך לי אני לא אדע מה לעשות עם עצמי אני כבר לא יודעת מה זה חיים בלעדייך, לא
יכולה לנשום כשאני לא בזרועותייך, כל הלילה לא ישנה, מסתכלת לכוכבים, יודעת שאוהב
אותך עד סוף החיים... המבט שלך משגע אותי, העיניים שלך ממיסות את נשמתי... עינייך
חודרות דרך גופי ונוגעות עמוק בליבי... אתה כל כך חסר לי, קשה לי כשאתה לא לידי...
הגעגועים מציפים אותי אני מתגעגעת אלייך, רוצה אותך, כל פעם מחדש אני מתאהבת בך!!!

אהובי, אני רוצה לצעוק שישמע כל העולם, לצעוק בקול כל כך רם... אני אוהבת אותך,
ואני אוהב תמיד... אתה האהבה שלא תעלם אף פעם, שבליבי תישאר תמיד!

בלי אהבנו לא תזרח עוד השמש... בלי אהבתנו הירח לא יגיע בליל למרום... בלי אהבנו
שום פרח לא יפרח... בלי אהבנו העולם ישכח, ייברח.... בלי אהבתנו לא יהיה אוויר
לנשימה... בלי אהבתנו לא יהיו מים לשתייה...

בלי אהבתנו כוכבים לא ינצנצו ברדת היום... בלי אהבתנו לא יהיה יותר על מה לחלום...
בלי אהבנו הדשא לא יגדל,

בלי אהבתנו המלחמה לא תחדל, בלי אהבתנו לא יהיה כבר ערך לדמעות, בלי אהבתנו שום דבר
לא יוכל להתקיים, להיות...

אולי אני מגזימה... כי בלי אהבתנו לאחרים זו לא תהיה בעיה... אך לי, ואני יודעת זאת
בברור בליבי... בעולמי, לא תזרח שוב השמש.... לילי לא יגיע הירח למרום.... בגינתי
לא יפרח עוד שום פרח.. אני לא אוכל לשכוח, רק אוכל לברוח..... בעולמי, לא יהיה
אוויר לנשימה... לי לא יהיה מים לשתייה.... כוכבי לא ינצנץ ברדת היום... בחלומי
בעצם לא יהיה על מה לחלום... בעולמי הדשא לא יגדל... מלחמתי לעולם לא תחדל... ערך
כבר לא יהיה לדמעותיי.... בלי אהבתנו... לא אוכל לחיות כרגיל את חיי!!

מאמי אתה יודע שלפני כמה זמן חלמתי חלום, סיוט מתוק כל כך, אולי זה נשמע מוזר, אולי
אפילו מגוחך, אבל בחיים לא היה לי סיוט יפה כל כך!! שנינו עמדנו עם כמה רופאים בבית
החולים, הם אמרו שעוד דקות אחדות אנחנו הולכים למות... שנינו פרצנו בשיא הבכי, בחוץ
הייתה סערה, חמש לפנות בוקר הייתה השעה... יצאנו החוצה, בלי לדבר, נשכבנו על החול,
אל מול השקיעה, הסתכלנו אחד בעיניי השני, ונשבענו לאהוב לנצח, גם לאחר המוות, שום
דבר לא יפריד בינינו... כך שכבנו מחובקים, מאוהבים, נשבעים ואחד את השני כל כך
רוצים... אבל כלום לא היה עצוב, וכלום לא היה משנה, כי גם למות זה לא כל כך קשה, אם
אתה לידי ואת גופי מחבק, מכסה... כאילו מגן עליי מפני כל העולם, מפני כל
הצרות...וגם המוות לא גרם לנו לצער או לבעיות! כי כל מה שאנחנו צריכים, היה אחד את
השני, וכל עוד אנחנו מתים יחד כלום לא משנה לי....

אומנם מתנו לבסוף, אבל מתתי עם האהבה שלך, והייתי ביחד איתך, ואם זה אומר להקריב את
חיי כי שתהיה שלי כמו שאני שלך, לכל אני מוכנה.....כי אני פשוט, כל כך אוהבת אותך!!

טוב אז פה אני מסיימת את המכתב לחצי שנה שלנו, אחרי שקראת את המכתב אתה יכול עכשיו
לפתוח תמתנה..

אני אוהבת אותך נשמה….