לחיות בזכרונות..בעבר.

4.10.03

זה היה בשיעור אנגלית..

אני טל ומיטל דיברנו.. על כל הזכרונות שיש לנו לגבי "האחד" של כל אחת מאיתנו.
מדי פעם קורה שנזכרים בדברים..ופשוט חוזרים לאותה תקופה.
מזדהים עם כל רגש שהרגשנו בעבר.. אם זה כאב.. אם זו אהבה..או כל דבר אחר.

באותו רגע פשוט הבנתי את מה שלא הצלחתי להבין כל הזמן..
כדי לשכנע את עצמי..שזה לא נגמר.. שהוא כן מרגיש אליי משהו..
אני נאחזת בזכרונות.
אני חיה בעבר..
ב-"מה שהוא אמר.."..
אולי זה פשוט נוח לי לחשוב כך..
לחיות בעבר.. ולנסות להחיות את העבר..
אחרי הכל..באמת יש לי במה להזכר.. גם אם זה הדברים הכי קטנים..

אבל להזכר בעבר..יכול להעלות לי חיוך על הפנים..
אבל גם עצב..וגעגוע בו זמנית, לעבר..

אבל לא..
אם אני תמיד אחזור אחורה, לעבר..
אני לא יוכל לחיות לא את ההווה ולא את העתיד..
למרות שההווה שלי די מאכזב..

כנראה שבהווה אני פשוט מנסה להחיות את העבר..להחזיר את העבר להווה..
לעשות משהו קטן שישנה את סדר הזמנים.

אבל אני לא יכולה לחיות באשליה..שהעבר יהיה ההווה שלי.. או העתיד שלי...
העבר נשאר שם..רחוק..מאוד.
חלק ממני נשאר בעבר.. והחלק הזה לא חוזר אליי.
הוא פשוט נשאר בעבר..הוא חי מהזכרונות.. נאחז בהם..רק כדי לשרוד בעולם "העבר".

אך כל תקופה בחיים נעלמת בשלב מסויים..
מתפוגגת..

אני מאמינה שיום אחד.. כל החלקים שבי יתאחדו..
ואז אני אהיה באמת שלמה עם עצמי.

כנראה שהריקנות שבי נובעת מחיסרון של כל חלק..
כי כל חלק נמצא בתקופה שונה..
מנסה להחיות דבר מסויים...זיכרון.

אבל יש המשך..
כנראה שהחיים הם פזאל אחד גדול..
שמורכב מחלקים..קטנים קטנים קטנים..
מורכב מזמנים..עבר,הווה,ועתיד..


ואני שם..באמצע כל זה...
והשאיפה היחידה היא להמשיך הלאה..
בלי לפחד, בלי לחשוש..
רק להמשיך הלאה..ולא לעצור בכל נקודה..לא להתעמק בכל דבר..
לא לנסות לחזור אחורה..רק כדי להבין מה הייתה הטעות..

אז כנראה שאת העבר אי אפשר להחיות..פשוט צריך להשאיר אותו שם..
ואני אתקדם עם ההווה..לכיוון העתיד..
ורק כך..הפאזל יושלם.