ראיון עם אלוהים

אז אתה רוצה לראיין אותי?" שאל אלוהים, "אם יש לך זמן", עניתי.

אלוהים חייך: "הזמן שלי הוא הנצח, מה רצונך לשאול אותי?"

"מה מפתיע אותך אצל בניי האדם?"



אלוהים ענה:



"שהם משתעממים מילדותם וממהרים להתבגר,

ואז משוועים להיות שוב ילדים.

שהם מאבדים את בריאותם כדי לצבור ממון,

ואז מאבדים את ממונם כדי להחזיר את בריאותם.

שעל ידי חששם מהעתיד, הם שוכחים את ההווה,

כך שהם אינם חיים, לא בהווה ולא בעתיד.

שהם חיים כאילו לעולם לא ימותו, ומתים כאילו מעולם לא חיו..."



אלוהים לקח את ידי בידו, ולרגע הייתה שתיקה...

ואז שאלתי:

"כהורה, מהם שיעורי החיים שאותם אתה רוצה שילדיך ילמדו?"



אלוהים ענה:



"ללמוד שהם לא יכולים לגרום לכולם לאהוב אותם,

אך הם יכולים להרשות לעצמם להיות אהובים.

ללמוד שהדברים החשובים ביותר בחיים,

הם לא מה שיש להם, אלא מי נמצא לידם.

ללמוד שלא טוב להשוות את עצמם לאחרים.

ללמוד שעשיר- אינו האדם שיש לו הכי הרבה,

אלא האדם שצריך הכי פחות.

ללמוד שלוקח שניות לפגוע קשות בנפש אהובה,

אך זמן רב לוקח לפגיעה להחלים.

ללמוד לסלוח על ידי תרגול סלחנות.

ללמוד ששני בני אדם יכולים להסתכל על אותו דבר בדיוק,

ולראות דברים שונים לחלוטין.

ללמוד שישנם אנשים שאוהבים אותם מאוד,

אך הם אינם יודעים להביע או להראות את רגשותיהם.

ללמוד שלא תמיד מספיק שאחרים סולחים להם,

אלא הם חייבים גם לסלוח לעצמם.

וללמוד שאני פה – תמיד."