אני יודעת שאני צריכה לשכוח אותך../PuCa

 


עד לכאן הגיעו אכזבותיי, זהו! זה נגמר! אני מקווה שלא אצטרך לסבול
עוד..

אבל למה לי? אהה אלוהים? תחנוניך!! אני זקוקה להם! אני זקוקה להם מאוד..

האהבה גרמה לי סבל רב..שלעולם לא ישכח אתה,אהובי ,לעולם לא איכזבת אותי..

אני יודעת, תמיד היית ה-מושלם...זה פשוט קרה ואני לא יכלתי לימנוע זאת גם אם

הכי רציתי ..אבל לפעמים אני חושבת.."די לדמעות..אולי מספיק ליסבול..חיים

רק פעם אחת!!!!! תתעוררי מהחלום שלך דבילית ,את לא מפסיקה לרחם על

עצמך אהה?!? אוליי מספיק כבר ...יש לך כבר שחור מסביב לעיינים בגלל הדמעות

אוליי ד=י!!!!!" ואני ,אני יודעת שזה נכון אבל לא רוצה להקשיב..כי אני אוהבת

אותך..אבל באמת אולי די כבר לרחם על עצמי..זה מעורר רחמים אצל אחרים..

החלטתי שאני פותחת דף חדש..טוב נו...לפחות מקווה...עכשיו אני יכתוב

לכן שיר קצרצרון ואני יחזור למכתב...השיר קשור למכתב..

-=-=-

לרחם על עצמי, טוב, זה לא רצוני

אני רוצה להפסיק..לא יכולה!

אני רק מנסה למצוא את המילה



לפעמים אני איתך ולפעמים בלעדייך

אבל אתה יודע מה.? התמודדתי כבר

במצבים הרבה יותר קשים...התחננתי

לה'..והוא שמע אותי..ה' ראה אותי..



טוב אז..בית אחרון..הוא כמובן

לא הראשון, פה אני יצטרך לחסוך במילים

אז.."האהבה היא כמו הים, לפעמים רגועה

ושקטה ולפעמים סוערת עם דגל שחור בתוכה

שהורס אותה..וזה סוף השיר..האהבה היא אהבה

אין מה לעשות ולהעלים אותה לא תצליחו..

אין לכם הרבה ברירות..

=-=-

טוב נו..זה לא היה יותר מרגע של שיעמום..

ללב אני לא אוכל להתכחש אני אוהבת אותך

אתה אהבתי היחידה ולא איכזבת אותי לעולם ,או שכן..

ואני לא רוצה להודות..כל דמעה שיורדת מעיניי מוכיחה לי

שאינך שווה את אהבתי אבל אין לי בחירה פה אתה תמיד אובד

לי מבין ידי...אך אני תמיד אוהב אותך ודיי!