אהבה אמיתית לכאב נולדה..

בבוקר אני מתעוררת לריקנות שבי אני לא מתפקדת שאתה לא איתי... הבטחתי לעצמי שהפעם אני ממשיכה הלאה...עוזבת את הכאב שתוקף לי מחדש את הלב כיאלו לוקחים פטיש ומנפצים לי את הלב לאט לאט כדי שאוכל להרגיש את הכאב מתגבר..אילו הגעגועים שלי אלייך בכול יום שאתה לא איתי משהו בתוכי מת...הלב שלי גוסס ואיתו הנשמה כי בלעדייך אין שמחה...


הבטחתי אהוב שלי באמת שניסתי להמשיך הלאה אבל יש משהו חזק מלמעלה שלא נותן לי להמשיך ומחזיק אותי שבויה באהבתי אלייך.


ואני נתתי לך אהוב שלי את כול הזדמנויות שבעולם לחזור אלי, אין בי חרטות באמת שעשיתי הכול..כבר 5 שנים אני מרימה הרים וגבעות, עוברת מסעות חוצה גבולות כדי שנוכל לחזור לחלום שלנו, לאגדה שלנו כנסיך ונסיכה..כגבר ואישה...


אז תגיד לי כמה כמה אני אוכל לחיות אם הכאב ולחשוב שאותי אתה כבר לא אוהב? שנינו יודעים שאני ואתה זה פשוט נועד להיות ואני יושבת ומחכה כבר שעות...


היום החלטתי לארוז את דברי ולעזוב לעיר אחרת להמשיך במסע שלי אל האושר איתך ובלעדייך..אני אהוב שלי נושאת אותך איתי בלב לכול מקום...אני חייבת להמשיך במאבק היום יומי הזה... אך תקווה אחת יש לי בלב וזה שנחזור ויגמר הכאב...