עוד סיפור אהבה...

לפני כשנה וחצי הלכתי עם חברה למועדון וראיתי שם איזה בחור שמצא חן
בעיניי...אמרתי לחברה שלי תראי איזה בחור חמוד.... חברה שלי הצביעה על מישהו אחר
ואמרה לי הוא??? ממש מתוק!!!...עניתי לה"לא מה פתאום....הבחור השני זה בכלל לא הטעם
שלי - שללתי אותו לחלוטין" וזאת הייתה ההקדמה...



בסוף הבילויי איך שהוא החבר של אותו בחור ששללתי לחלוטין ניגש לחברה שלי והתחיל
איתה ולי יצא לדבר עם הבחור שנקרא לו לשם הסיפור נועם..

אז, אני ונועם דיברנו כמה דקות והחלטנו שאנחנו ממשיכים בבילויי אצלי בגינה בבית עם
כל החבר'ה.... הגענו אליי הביתה ואני ונועם דיברנו שעות כולם כבר נרדמו על הספות
ואני והוא מוקסמים אחד מהשנייה....והחלטנו להיפגש שנית..לא עברו יומיים ונפגשנו
שנית...הפגישה הראשונה...

נסענו ליפו לאיזשהו בר ...והיינו מרותקים אחד לשנייה לא הפסקנו לצחוק ולדבר...הכל
היה כל כך קסום כל כך מנותק מהמציאות...פתאום בחור ששללתי מההתחלה ....הפך להיות
בדיעבד האהבה של חיי...שכנראה לעולם לא תחזור..



נועם ואני בילינו יחד כחצי שנה עד שהוא טס לחו"ל...והשאיר אותי כאן מדממת באהבה
שלי...חשבתי שהוא יהיה עוד אחד שאהבתי ושהכל יעבור עוד חודשיים כמו כל אהבה נורמלית
שנגמרת....אבל האהבה הזאת כבשה את ליבי...היום אחרי שבעה חודשים שלא ראיתי את
נועם...אני עדיין אוהבת אותו בדיוק כמו ביום הראשון שהתאהבתי בו...אני נושמת אותו
בתוכי כל בוקר וכל לילה..



למרות ההכרויות הרבות שלי בשנה האחרונה הכרתי...יצאתי....ואני עדיין מכירה
אנשים...אבל אני לא מצליחה לנתק אותו מחיי... האהבה הזאת מבחינתי מקודשת ושמורה רק
לי בתוך ליבי.... הפחד שלי שאני אוהב אותו כל החיים ללא שום מטרה של הגשמה
עצמית....ושאני אהיה עוד אחת מרבים שמתחתנת עם מישהו שהיא אוהבת אבל לא עם האהבה
הגדולה של חיי.....



אני ונועם עד לפני כחודש דיברנו בטלפון כמעט 4 פעמים בשבוע עד שהחלטתי שאני צריכה
חיים משלי...שהוא החליט לקום וללכת ולא אני ...שהוא ויתר עליי...ולא אני...



אבל אני זאת שחושבת עליו ללא סוף...וכנראה שהוא לא.