אהוב רחוק

זה לא יכול להיות.. זה לא אפשרי...


איך זה קרה לי? אין לי תשובות...!


אני רק יודעת שאני מדברת איתו הלב שלי דופק... חזק...


יש פרפרים בבטן.. רק מלחשוב עליו!!!


אומרים שלאהבה אין מרחק---> אני לא מאמינה במשפט הזה...


למה אלוהים, למה הכרת בנינו, ואנחנו לא יכולים להיות ביחד?...


ועוד אני... הילדה שנמאס לה מהר מאנשים, הילדה עם הביקורת על כולם,  הילדה שלא פגשה במישהו המושלם.. עד שהכירה אותו.. סוף סוף פגשה בו... אבל עכשיו, אנחנו לא יכולים להיות ביחד.. אתה כל כך רחוק...


לא רוצה להתאהב.. אני כבר יודעת שזה רק כאב... הלב שלי ספוג מפגיעות מבנים אחרים.. אני יודעת שהכאב הכי גדול שאני יכולה לספוג זה שהוא מתוק חתיך יפה והכי מתוק בעולם.. בעיניי הוא פשוט מושלם. ומצאנו חן בעיניי השני.. ויש הדדיות וכבוד..


הוא לא יכול להיות כאן ליידי, מתי שאני באמת צריכה אותו, לקבל חיבוק- כשצריך, שינגב את הדמעות- כשצריך, ושיתן נשיקה בלי סיבה..


אני לפעמים יושבת בלילה וחושבת... לא על אף אחד אחר חוץ ממנו..- הוא לא יוצא לי מהראש!


אלהים היקר.. הייתי רוצה לבקש משאלה..


תפגיש ביני לבינו... עוד פעם אחת... פעם אחת לטעום משפתיו שוב, להיות איתו, ופשוט להיות על היום עם חיוך!


ואם זו  בקשה גדולה מידי אז יש לי בקשה קטנטונת---> לשכוח אותו.