~אהבה אין סופית~

הכל התחיל בכיתה ז'..

ראיתי אותו..

התעמקתי בו..

חקרתי אותו..

ובסוף התאהבתיי..

כל שלושת השנים האלה.. עד כיתה ט' ומי יודע עד מתי..

האהבה הזאת לא עוזבתתת אותיי..

גם כשהוא פוגע..

שהוא שומע שאהבתי אליו גדולה ולא עושה אם זה כלום..

אני כמו מפגרת המשכתי לאהוב אותו..וממשיכה..

היו רגעים שהוא נתן לי להרגיש האחת והיחידה..

הייתי הכי מאושרת בעולם..

לפעמים רציתי למותת..

הוא לא ידע את זה אבל הוא כל כךך פגעע ביי..

הוא שכח שאני קיימתת..

שיש מישהי שאוהבתתת..

מחכהה לוו..

רוצה אותווווווווו..

הוא לא התייחסס..

לא שם על זהה..

ואני לא יכולה לשכוח..

מנסה בכל הכוחח והוא לא יוצא לי מהראש..

אני בוכה..

אבל לא לומדת..

חברות אמרו לי שהוא לא שווה אותי..

וידעתי את זה..

אבל לא הקשבתי..

אני המשכתי לאהובב.. ולחיות באשליות שאולי יום אחד הוא יבין שאף אחתת לא אהבה.. לא
אוהבתתת.. ולא תאהבב אותו יותר ממניי!!

לפעמים אני חושבת לעצמיי..

שאני מזוכיסטית רגשיתת..

אני אוהבתת שפוגעים בי (?)

אני אוהבתת אותו!!!

אבל זה עוד לא נגמר..

ולא יודעת מתי זה יגמר..

הוא תמיד יהיה בראשי..בליבי.. ובחיי..

גם אם יהיה לי מישהו אחר..

רק אותו אני יאהב...

רק אותווווווו!!!!!!