עוד מכתב שלא תקרא ...

מאז שהחלטתי להמשיך הלאה ולהפסיק לנסות להבין אותך .. עברו 6 ימים אבל בשבילי זה נראה כמו שנה .. לא להתקשר אלייך לא לדבר איתך קשה לי אני רוצה לשכוח אותך אבל אני לא ישקר .. יש לי תקווה קטנה שאם תראה שאני ממשיכה הלאה פתאום יפתחו לך העיניים ותקלוט שאני לא יהיה פה לנצח .. אולי אני סתם מסבכת את העיניניים יותר מדי .. אולי הייתי צריכה להקשיב לכולם לתת לך לעשות את הצעד הראשון .. אבל אסף היינו ביחד שנה התבגרנו ביחד .. לא חשבתי שצריך לשחק כל מיני משחקים אבל עכשיו אני מבינה שהרסתי ה-כ-ל .. מה שגרם לך להבין שאתה מרגיש אליי דברים ושאתה רוצה שנחזור היה זה שראית שיש לי מישהו אחר פתאום ראית שאני ממשיכה הלאה והבנת שאני לא יחכה יותר ... ואז אני כמו סתומה הוכחתי לך בדחוק את ההפך שברגע שתבוא אני יזרוק הכל בשבילך שזה נכוןן ! אבל אז אתה החלטת שאם גם ככה אני עדיין אוהבת אותך למה שאני לא יחכה עוד ... אבל דיי שתינו ילדים גדולים כאילו מה הקטע ? עד שלא תקלוט שרציני איבדת אותי סופית לא יפתחו לך העיניים .. למה ? פעם שחשבתי על אהבה הייתי כל כך שמחה כי אתה גרמת לי להרגיש דברים שבחיים לא חשבתי שאני ירגיש .. והיום כל פעם שאני חושבת על אהבה אני מקשרת את זה לסבל לאכזבה .. למה היינו חייבים לסבך את עצמנו בכל המשחקים האלה ובכל הרמזים ? למה לא יכולנו פשוט להשאיר את זה כמו שזה היה ?


אין לי יותר מה להגיד אני מקווה שיום אחד בעתיד הקרוב/רחוק תבין איזה טעות עשית וכמה חבל שאני לא איתך יותר .. כי שתינו יודעים שלא לי ולא לך תהיה עוד אהבה כמו שהייתה לנו ביחד


דניאלה