דמעה של אהבה/פרק ב'

דמעה של אהבה/ פרק ב'...



תקציר הפרק הקודם:

"טוב אני חייב לעוףף", לא הספקתי למצמץ ועמית כבר נתן לשתינו נשיקה של "להתראות,
ניפגש אחר כך".

"טוב מאמי, אז ככה...", התחלתי לדבר ופתאוםםםם....



ופתאוםםםם...לא האמנתי מי עומד מאחוריי...לא פחות ולא יותר מאשר - הבלונדיני
ממקודםם.

"את יודעת שלא אמרת לי איך קוראים לךך..?", הוא אמר בקול כזה מתוקק והתיישב לידי...

((איזה פנים יש לוו...יאוו איזה עינייםם...שפתייםם - הבנאדם הזה פשוט דורש נשיקה)).

"אתה יודע שזה לא מנומס להקשיב לשיחות של אחריםם" – חייכתי אליו...

נופר שכבר קלטה שהיא "גלגל שלישי" החליטה ללכת ולהשאיר אותנו לבד... "טוב אני חייבת
לעוףף לשיעור", היא אמרה ותוך כמה שניות כבר נעלמה משםם...

הוא הביט בי...הבטתי בו... ואז לכמה שניות שררה שתיקה מביכה בינינו...

"אזז...", הוא התקרב אליי..."את מתכוונת להגיד לי איך קוראים לך..?"..

לא יכולתי לענות לוו...שוב העיניים שלו הקסימו אותיי...לא יכולתי להזיז את מבטי
מהםם, לא רציתי...

הייתי כל כך מעופנטתת.

"עדן", עניתי לו סוף כל סוףף..

הוא חייךך...לא אמר כלוםם..

לפתע הוא התחיל להתקרב יותר ויותרר עד שכבר הרגשתי את הנשימות שלו...

הרגשתי ששפתיו כמעט ונוגעות בשפתיי...באותו הרגע רציתי רק אותו ולא שום דבר אחר..!!

עצמתי את העיניים..חיכיתי לשפתיים המתוקות שלווו...

ואזז...סוףף סוףף...הרגשתי אותווו...הרגשתיי את הלב שלי פועם בחוזקהה כמו שאף פעם
לא פעםם...

הרגשתי את הפרפרים בבטןן...הרגשתי אותםם כל כך חזקק כמו שאף פעם לא קרה ליי...

זו הייתה הרגשה כל כך טובהה...זו הייתה הנשיקה הכי נהדרת שהייתה לי בחייםםם...

לא רציתי להיפרד ממנו..הרגשתי המאושרת ביותר בעולםם..!!

מצאתי את אהבת חיי...?



התנתקנו אחד מהשניי...

שוב הייתה השתיקה המביכה הזוו שמאוד הציקה לי...זו הייתה הפעם הראשונה שלא היה לי
מה להגיד...ששתקתי...

הייתי כל כך נבוכהה שכבר רציתי לברוח מישםם..

אלוהיםםם תעזור ליי...מה לעשות?? מה להגיד לו??

הבטתי לו בעינייםם...((עיניים כחולותת - לא יכולתי לעמוד בפניהםם))...ידעתי שהוא
הרגיש משוו...הרגיש מה שאני הרגשתיי.

הוא התכוון להגיד משוו..אבל אזז...

"עדןןן...", סובבתי את הראשש נופר הייתה שםם..היא עשתה לי סימן של "בואי מהר".

"שנייה", צעקתי להה..

"טובב...אני חייבת ללכת.."

"ביי...אני אתגעגע..", דייייי איזה חמודד.

"לא אתה לא...", ניסיתי להפיג את המתח שהיה בינינוו..

"בטח שכןן.." הוא אמר ונתן לי מן נשיקה חטופהה כזאתת על הפהה...

"ביי", "ביי".

לא האמנתי שהתנשקתי עם ילד שאני מכירה בקושיי 5 שעותת...

אבל כשהאהבה דופקתת בדלת חייבים לפתוח לה..לא?!?



רצתי מהר אל נופרר...היא ((בהוראה של "מורתי החביבה")) לקחה אותי איישר אל חדר
המנהלל..

"בהצלחה מותק", היא אמרה, חיבקה אותי והלכהה...

לא תאמינו כמה הייתי צ'כה את ההצלחה הזאת שנופר איחלה ליי...

פתחתי את הדלתת...ומי היה שםם??