התנתקתי

כבר לא חשוב,כבר לא כאוב


משהו בי נכבה,מת,קפוא לעולם


כבר לא חוששת,שמישהו יכנס ללב


כי הלב נדם,נרדם,כבר לא פתוח.


כיאלו דלתות כבר אין.


 


דוממת כחפצים על השידה.


לא זזים,לא מרגישים דבר.


הנשמה כבר לא מורגש.


 


ובין הכל לכלום ,אני מוצאת אותי שונה


כה אחרת,ממה שהייתי כאוהבת


כבר לא אכפת לי,אם תלך מחר


מעולם לא היית,זאת עובדה.


 


אני אדון לעצמי,איש אינו מתאר את אשר בתוכי,


אף לא אני,במראה כבר הסתכלתי שעות,


ולא הבנתי לאן נעלמתי,איכה נפשי?


והאהבה האם חלמתי שחשתי?


תלוינ כבר לא אהיה,התנתקתי