הזיכרון שלך בדמעותי

למה שאני נזכרת בך
דמעותי זולגות אליך
למה שהלב חושב עליך
עיני מתמלאות בשממה שלך

שוב הזיכרון שלך
עוטף אותי בך
לא מותיר מקום בלעדיך
כל פריט בך
חרוט בליבי איתך
ודמעות להן זולגות אליך

וכשאני הולכת לבדי
אל מקום המצאותי
מוצאת עצמי מביטה בי
ותוהה היכן ליבי והני

שוב הזיכרון שלך
עוטף אותי בך
לא מותיר מקום בלעדיך
חרוט בליבי איתך
ודמעות לי זולגות אליך

אז מה אעשה בהמשך
הרי חיי וחייך
הם חלק נפרד
חלק שנלכחד
חלק פגוע וכואב לעד??
דרכנו המשיכו אך
עדיין אתה בעודך
חי בזכרוני
כיום אהבתך בי
היתכן שהכל אבד
ואף מבט לא נדד
להסס במכאובינו
ששתת כרוחו
להיות נערצים
זה בידי זה כידידים
מתדחיכים נצחיים??!!