המסיבה של החיים/רוזי

אני רוזי בת 14 מכרמיאל. בחודש אפריל נסענו לטיול שנתי כל הזמן חיכיתי
שהוא יבוא, חיכיתי שכבר נעלה על האוטובוס וניסע לאכסניות...חחח קבענו שנסתדר בחדרים
ככה:

אני, ליאת (החברה הכי טובה שלי), אגם, מאיה, נטי, מריאנה-קבוצה אחת

נופר, אלונה, אורטל, סיגל, תאיר- קבוצה שניה

וציפורה ולימור- קבוצה שלישית

מחר זה היום שכ"כ חיכיתי לו.... כל היום הייתי בהכנות, מה ללבוש, מה לקחת, מה לא
לקחת וואי אני בלחץ היסטרי!!!!!! אני וליאת קבענו שניפגש והיא תבוא אליי ותעזור ואז
אני אליה... בהתחלה באנו אליה ועזרתי לה והכל אחרי זה באנו אליי. התחלנו לסדר בגדים
ודיברנו על ה-כ-ל!

"וואי מחר יהיה סבבה בטיול..חחחח"

"כן! יהיה כ"כ כיף!!!!!! אני מקווה שהוא יבוא...."

"הוא?.."

"נו... כאילו שאת לא יודעת.... שי כאילו כזה?! חחחחחחח"

"אההה אווווווו חחחח רוזי שובבה קטנה חחחח"

"אני ממש מקווה שהוא ואייל באותו חדר, ויענו שהם חברים טובים... ככה סופ סופ את
תתחילי לדבר איתו והכל....."

"כן אבל בעיה- את הרי לא ידידה של שי.. עדיין לא, אז איך אייל התקרב אליי בידיוק?"

"נכון.. זאת באמת בעיה..."

"את יודעת מה אני חושבת?"

"מממ?"

"שאם אורטל הייתה איתנו בחדר אז אורן היה בא עם אייל אלינו כי הם החברים הכי
טובים."

"את יודעת שמסתבר בסוף שיש מקום ל7 בנות בחדר?"

"באמת?"

"כן, אז נטי רוצה לעבור אליהם."

עכשיו אני אסביר: ליאת אוהבת ילד שקוראים לו אייל, החבר הכי טוב של אורן, וחבר טוב
של שי. אורן הוא החבר של אורטל ואם הוא יבוא אליה לחדר זה יהיה עם אייל ונראה לי
שגם עם שי, הילד שאני אוהבת.

הגיע היום לפני שעולים לאוטובוס המורה אמררה לנו מי הקבוצות בחדר:

נופר, סיגל, אלונה, אורטל, תאיר, נטי וליאת קבוצה א'

אני, אגם, מריאנה, מאיה, ציפורה ולימור קבוצה ב'

הלכתי למורה ואמרתי לה:

" אילנה, למה ליאת לא איתנו? ולמה לימור וציפורה כן?"

"רוזי, ליאת אמרה לי בעצמה היום שהיא רוצה לעבור חדר אם כבר יש מקום, ולא רצינו
לבזבז עוד חדר אחד אז הכנסו אליכם את לימור וציפורה..."

"מה??"

כ"כ התעצבנתי על ליאת! כ"כ התרגזתי עליה! הלכתי אליה לקחתי ת'תיק שלי ועפתי למקום
אחר. היא כנראה "לא הבינה" מה קרה אז היא שאלה אותי:

"מה קרה?!"

"עזבי אותי."

"אבל למה את הולכת? למה את עוברת מקום?"

"עזבי אותי!!"

"נו... אבל למה?"

"בפעם האחרונה אני אומרת לך- עזבי אותי! אני לא רוצה להתקרב לזבל!!!!"

היא עזבה אותי והלכתי לשבת לבד. היה בא לי להחטיף לה בוקס! איך היא יכלה? איזה
מגעילה אלוהים ישמור!!!!!

הגענו לאכסניות אחרי יום ארוך בהרים השתטחתי על המיטה הרגשתי ממש לא טוב, בגלל מה
שקרה עם ליאת... אוףףףףף תמיד אני נדפקת...!!! אמרו לנו שבערב ישר אחרי האוכל
הולכים לדיסקו... שמחתי. סוף סוף משהו מהנה מכל היום הזה. התחלתי להתארגן ופתאום
אני שומעת דפיקה בדלת. פתחתי ומולי עמד הילד הכי שווה בעולםםםם- שי אהובי שלי.

"היי"

"היי"

"תגידי, אורטל וסיגל כאן?"

"אמממ, לא, הם בחדר אחר שם" הראתי לו ת'דרך אבל הוא לא הבין

"בוא אני אראה לך" ליוויתי אותו לחדר שלהם. דפקתי בדלת ותנחשו מי פתחה לי? כן ליאת
המגעילה הזאת! היא תפסה אותי ביד ואמרה:

"רוזי, נו באמת על מה נעלבת?"

הסתובבתי אל שי ואמרתי

"זה החדר שלהם, כשתיכנס תגיד בבקשה לסיגל שאני צריכה אותה לחדר שלי לשנייה טוב?"

"סבבה ביי"

"נתראה במסיבה"

הלכתי לחדר כולי מאושרת מצד אחד בגלל שסוף סוף הוא דיבר איתי ומצד שני מעוצבנת
בגללה. סיגל באה וביקשתי ממנה חולצה כזאת ממש יפה כדי ללבוש למסיבה.

סיימתי להתארגן, והלכתי לאוטובוס עם מריאנה. הגענו למקום, זה פשוט היה מדהים כמה
שהוא יפה. עשיתי סיבוב מסביב לשם ופתאום מישהו תפס אותי והצמיד אותי לקיר. זה היה
אורי הוא ניסה לנשק אותי אבל לא רציתי, דחפתי אותו אבל הוא חזק מדי עצמתי עיניים
והתחלתי להרביץ לו בכל הכוח שלי. פתאום שמעתי בום. פקחתי את העיניים וראיתי מולי את
שי עומד ואורי שוכב על הרצפה. חיבקתי את שי חזק חזק אמרתי לו תודה ונישקתי אותו
בלחי. לא אמרנו אפילו מילה אחת לשני, שתקנו כמו דגים, רק עמדנו שם מחובקים. הרגשתי
הרגשת ביטחון כזאת ו... פשוט ידעתי שזה הילד בשבילי..

חזרנו למסיבה התחלתי לרקוד עם אורלי. די נהניתי חוץ מהקטע עם אורי.ממש פחדתי ממנו
אחרי כל זה.

חזרנו לאכסניות והייתי נורא עייפה אז שכבתי לישון. נרדמתי וחלמתי על משהו אבל אנ'לא
זוכרת על מה..חחח

המורות אמרו לנו ללכת לאכול ארוחת בוקר. התלבשתי בזמן שכולם כבר הלכנו. סיימתי
להתלבש והדלת הייתה פתוחה. שי נכנס ואמר לי:

"מה קורה?"

" ככה ככה"

"איך את מרגישה בקשר לאתמול?"

"די בסדר, זה כבר מאחורינו"

"אני שמח שאת לא עצובה כ"כ.."

התחלנו להתקרב אחד אל השנייה ו..אמרתי:"נראה לי שצריך ללכת לחדר אוכל.."

"כן, בואי נלך"

אחרי האוכל הלכנו לאוטובוסים, שמעתי מוזיקה כל הדרך לקיבוץ שנסענו אליו. שי התיישב
לידי ואמר לי:

"אני רוצה לדבר איתך כשנגיע טוב?"

"פסדר אין בעיות"

"אני אבוא אלייך אוקיי?"

"אממ טוב"

כשהגענו לקיבוץ ראינו את הכנרת- זה פשוט מהמם. המורות אמרו שאפשר להיכנס למים
ולשחות, אבל לא רחוק. ככה היינו כל הצהריים. אני יצאתי מהמים כדי להתייבש בחוץ
והחלטתי לעשות סיבוב. הלכתי והלכתי ומולי ראיתי גשר יפיפה עמדתי עליו והסתכלתי על
השקיעה שבאה. זה עזר לי לסדר את הראש. חשבתי הרבה מחשבות עליי, על שי, על ליאת..
אוככ יש לי עוד הרבה מה ללמוד בחיים אבל אני מרגישה שאני כבר יודעת הכל. המשכתי
לעמוד ככה איזה רבע שעה ופתאום הרגשתי חום מלטף את ידי. לא ידעתי מי זה היה אבל זה
היה ממש נעים, היד שלו על שלי, והריח שלו הוא נשף לי בעורף וזה היה נעים.. ומרגש..
וחמים.. הוא אמר לי: "באתי לדבר איתך..."

ישר הבנתי שזה שי.

"על מה?"

"באוטובוס, כשישבנו, זוכרת שאמרתי לך שאני צריך לדבר איתך?"

"ממממ"

"אז.. הנה זה בא: ביום שבאתי אליכם לחדר במקום לאורטל, זה היה בכוונה. אני לא מפסיק
לחלום עלייך כל לילה, ואל תחשבי דברים רעים חחח. אני פשוט חייב להגיד לך את זה. אני
באתי אלייך כדי שסוף סוף אני אכיר אותך. רציתי שנלך ביחד למסיבה אבל לא ידעתי אם
תירצי.. במילים פשוטות אני רוצה להגיד לך שאני או... או.. אוהב אותך.."

"אתה רציני?"

"מאוד"

הרגשתי חום עולה בגופי והוא הציף אותי את כול כולי.

הסתובבתי עם הפנים אליו והתנשקנו בשקיעה היפיפייה הזאת מולנו. זאת הייתה הנשיקה הכי
קסומה בחיי. היא נמשכה הרבה מאוד זמן וזה היה ממש כיף. הפסקנו להתנשק והתחבקנו חזק.
הוא נתן לי ורד אדום יפה כזה ואמר לי:

"רוזי, בשבילי הנשיקה הזאת מסמלת הרבה, ו... רציתי לדעת אם את רוצה ש... ש... שנהיה
חברים?" ידעתי כבר מה לענות, אבל חיכיתי קצת כדי למתוח אותו.

"תן לי שניה לחשוב..."

"אה.. אוקיי"

"בטח שאני רוצה!!!!!!!!!!!!" התנפלתי עליו והתנשקנו עד ששמענו את המורה צועקת:

"ילדים!!! אנחנו נוסעים! בואו לאוטובוס!!!!!!!"

רצנו מאושרים עד השמיים והשמש שקעה לה בינתיים ונהיה חשוך... אבל את השקיעה הזאת
אני לא אשכח בחיים.

מעניין אם ליאת בסוףף הסתדרה עם אייל,.. דווקא לא איכפת לי!