לאן נעלם הכל?!

להתעורר בבוקר
לדעת שאתה הולך
מתפזר על הביוקר
ושום דבר לא מתהפך

משותת לי ברחובות
מגיע למבוי סתום
מקווה לא לראותך
ולפרוץ בבכי החיים
כל כך מרגישה בך
ועדין הכאב בתוכי מטייל
עיני מתמלאות בדמעות
שעוצרות מלכת בלא לפרוץ לידך
אנשים מדברים מזכירים
אני בכעס וחיוך משיבה
לא מעניין אותי לא שאלתי עליו
דייי רדו ממני...

אתה כמו ילד קטן מתנהג
מחפש את הצחוק בכאב
לא רוצה להתמודד עם מה שבתוכך
מוצא פינה שקטה ונחמת עצבים
להיות סגור במעגל המבוכים
להאמין בדברים
ולא לראות את העירום
האם לוותר יעשה טוב בליבך
אושיט לך ידי לנחמה
האם לראותי ישחרר כעסך
הביט בעינך ואשמע זעקותך
מלשמוע את הכל
ולדעת שיכולתי לחבק
וללחוש שהיה בסדר
המחבוא סוגר
לא נותן ומחייך בסתר

התשיב פעם בשאלה לליבך
מה עושה לי טוב?
האם להמשיך ככה זה אני האמיתי?
התשוב לדבר יעצור מציאותך?
לא,הדרך המשיכה אך הגלגל יסגר
האמת וההבנה תחזור
והשקר יצוף ויתקרר

הרי שנינו יודעים
שזכרונות מלווים
החיים ממשיכים
ועדיין משהו חי בתוכנו
והמסביב הורג אותנו
להתחבא ולשתוק
לכעוס ולשנוא
זה רגע של אכזבה ופגיעה
האמת או לא?
רק בליבך תשיב לשאלה!!!

יום יבוא דולפין
ותתגלה האמת והשקר
הרי השיגעון מחוסר וודאות
לא יכולה להתהלך רבות..