האהבה הראשונה שלי...( שלומי) תגיבו בבקשה...

הכל התחיל לפני 5 שנים הייתי ילדה, ילדה קטנה בת 13 לא ידעתי עוד מהי
אהבה עד שראיתי אותו.

הכל התחיל בגלל איתי אח של שירלי ( החברה הכי טובה שלי ) הוא רצה שאני ושירלי נבוא
איתו למשחק כדורגל כי אף אחד מהחברים שלו לא יכל לבוא איתו שירלי התלהבה אני לא היה
משעמם אז החלטתי ללכת.

נסענו באוטו עד שהגענו לאצטדיון נכנסו לבפנים ואז... ראיתי אותו עומד בצד הוא היה
כ"כ יפה הסתכלתי עליו והרגשתי איך ליבי פועם בחוזקה מעולם לא הרגשתי את הלב שלי
פועם ככה.

במשך כל המשחק הסתכלתי עליו לא יכלתי להוריד את העיניים שלי ממנו שירלי ששמה לב
שמשהו לא בסדר שאלה אותי מה קרה בקשתי ממנה שנלך לעשות סיבוב השארנו את איתי לבד
והלכנו בלי לרצות עמדתי לידו הוא היה כ"כ יפה כ"כ מושלם שלומי קראו לו זה הדבר
היחיד שידעתי עליו הוא הסתכל עליי חייך ולא הייתה מאושרת ממני.

המחשק נגמר היינו צריכות לחזור הבייתה איתי כבר חיכה לנו ואני לא רציתי ללכת רציתי
להשאר רק עוד קצת ולהמשיך להתבונן בו בסוףלא הייתה לי ברירה וחזרנו הבייתה.

אחרי המשחק שירלי באה אליי וסיפרתי לה הכל כ"כ רציתי לדבר איתו להיות איתו שלומי לא
יצא לי המחשבות.

למחורת דברנו עם איתי שאלנו אותו אם הוא מכיר את שלומי והוא אמר שכן שהוא בא לכל
משחק בקשנו מאיתי שיקח אותנו שוב כ"כ חיכינו שיגיע יום שבת שנוכל ללכת שוב.

אז היום הגדול הגיע יום שבת אני לא יכלתי להרדם כל הלילה נשארתי ערה וחכיתי כבר
שאיתי יבוא לאסוף אותי שירלי צילצלה אליי ואמרה שאני ירד למטה כל הדרך חשבתי עליו
אמרתי לשירלי מה יהיה עם הוא לא יהיה שם שירלי הרגיע אותי ואמרה לי : שלי תרגעי אל
תדאגי הכל יהיה בסדר היום נדבר עם שלומי ותראי שהכל יהיה בסדר

איך שירדנו מהאוטו ראיתי אותו הסתכלי עליו הרגשתי הכי מאושרת בעולם שירלי ניגשה
אליו ואמרה לו שלום כאילו הם מכירים שנים שלומי חייך אליה ואמר לה בחזרה שלום.

שוב כל המשחק הסתכלי עליו לא הורדתי את עיניי לרגע ממנו. בסוףהמשחק ניגש שלומי
לשירלי וביקש ממנה את המס' טלפון שלה אני שעמדתי לידה הייתי המומה עמדתי הסתכלתי
עליו ולא ידעתי מה לעשות שירלי לא הסכימה לתת לו את ההמס' שלה אבל שלומי התעקש
והשאיר לה את שלו. המשחק נגמר וחזרנו הבייתה כל הדרך לא החלפתי מילה אחת עם שירלי
כשהגענו שירלי רצתה לבוא אליי אמרתי לה שאני עייפה שנדבר כבר מחר. הגעתי הבייתה
נכנסתי לחדר נעלתי את הדלת התחלתי לבכות שירלי שהכירה אותי כ"כ טוב הבינה שמשהו לא
בסדר והתקשרה היא אמרהשאין לי מה לדאוג שהיאבחיים לא תלך איתו הרי החברה הכי טובה
שלה מאוהבת בו.

אמרתי לשירלי שאני לא כועסת עליה ושאני באמת עיפה ונדבר מחר לא הפסקתי לבכות כל
הלילה לא ישנתי ורק חשבתי לעצמי למה דווקא לי זה קורה למה דווקא בה הוא התאהב לבסוף
נרדמתי.

למחורת בלב ברירה הלכתי לבית ספר לא היה לי חשק ללמוד ולא לראות את שירלי אבל בסוף
הלכתי שירלי חיכתה לי בשער אמרה לי שהיא צריכה לדבר איתי החלטנו לא ללכת לבית ספר
ונסענו לים כל הדרך לא דיברנו כשהגנו לים שירלי אמרה לי שאין לי סיבה לכעוס עליה
הסברתי להשאני לא כוסעת עליה פשוט כואב לי לחשוב ששלומי רוצה אותה ולא אותי היא אמר
לי שהיא התקשרה לשלומי בשביל לדבר איתו עליי והוא אמר לה שאני חמודה אבל הוא רוצה
אותה היא סיפרה לי שהוא גר בירושלים והוא יותר גדול ממנו בשנתיים היא הסבירה לו
שבינהים לא יצא כלום והוא אמר לה שאם היא תרצה אותו היא יכולה להתקשר אליו.

בכיתי בלי סוף רציתי אותו אהבתי אותו הוא היה האהבה הראשונה שלי .

שוב הגיע יום שבת ואיתי הלך שירלי רצתה ללכת למשחק אני לא רציתי לא יכלתי ללכת
ולדעת ששלומי שלי שאני כ"כ רוצה ואוהבת יסתכל עליה ולא עליי שירלי שאלה אם אני
בטוחה בזה שאני רוצה רוצה להשאר בבית ושהיא בכל מצב הולכת כ"כ כעסתי עליה ישבתי
בבית ולא הפסקתי לבכות לא יכלתי להפסיק לחשוב עליו דימיינתי לעצמי את שירלי עם
שלומי והמחשבות לא הירפו ממני.

שירלי לא צילצלה אליי אחרי המשחק הייתי מופתעת אז החלטתי להתקשר אליה אני והתרשרתי
ואיתי ענה

אני: היי איתי מההמצב? איך היה המשחק?

איתי: היי שלי מה שלומך למה לא באת איתנו למשחק היה כיף ניצחנו!

אני: לא הרגשתי טוב מה איפה שלי?

איתי: שלי לא פה היא הלכה.

אני: לאן היא הלכה?

איתי: אני לא יודע היא הלכה עם ידיד שלה שהיא תבוא אני יגיד לה שתתקשר אלייך .

אני:טוב תודה איתי ביי.



לא יודעת למה הייתה לי הרגשה כזאת ששירלי עם שלומי בכיתי בלי סוף וירדתי למטה
לכיוון הבית של שירלי פתאום ראיתי אותה את שירלי החברה הכי טובה שלי ועוד עם מי עם
שלומי לא ידעתי מה לעשות הייתי בהלם פתאום היא הבחינה בי ו...

איך הסיפור? אני מקווה שאהבתם תרשמו תגובום אם תאהבו אני ימשיך...