אהבה מוזרה פרק י'

אחרי ארבעה ימים התקשרתי אליו ואמרתי לו שיבוא אלי אני צריכה לדבר
איתו...



הוא בא אלי אחרי רבע שעה עשר דקות

הוא: נו יש לך תשובה???

אני: כן..

הוא: והיא...??.

אני: כן ליעד אני רוצה שנחזור......

הוא: באמת?

אני: באמת!

הוא: את לא יודעת פשוט לא יודעת כמה אני אוהב אותך....

התקרבתי אליו ונשקתי אותו...

ועוד פעם כמו שיגרה חזרנו להיות חברים...

אחרי איזה שבוע בערך הרגשתי שאני לא אוהבת אותו בכלל רציתי לשים סוף לכל הגלגל הזה
רציתי שנגמור עם זה שנעבור את זה שאפילו לא נשאר ידידים כי ידעתי שאם נשאר ידידים
אחרי כמה זמן אנחנו שוב נחזור ולא רציתי את זה... עבר כבר חודש ואנחנו עדיין חברים.
שוב התחלתי לבגוד בו..

לא אהבתי אותו בכלל לא ידעתי איך לסיים את זה כבר... הרבה פעמים נפגשתי איתו ואמרתי
לו שאני רוצה שניפרד אבל תמיד בסופו של דבר היינו נשארים יחד..

אנחנו חברים כבר חודשיים הוא ישן אצלי שוב אמרתי לו שאני רוצה להיפרד.. ואז הוא אמר
לי דיי בטי תחליטי כבר את לא יכולה לשגע אותי תחליטי אם את רוצה להישאר איתי או לא!
ואז שוב נישארנו יחד בלילה שכבנו ואז פתאום באמצע אמרתי לו שיקום ממני ושיתרחק
אכלתי את הפצלה של החיים שלי! הוא היה המום הוא קם ממני לקחתי את הבגדים שלי
והתלבשתי..

הוא: מה זה הפיצול הזה?

אני: לא יודעת ליעד עזוב אני הולכת לישון

הוא: מה לישון?? תגידי לי מה ניסגר איתך?

אני: ליעד אני עייפה אני רוצה לישון..

הוא: טוב...

אחרי חמש דקות של שקט...

את יודעת מה את צודקת אנחנו באמת לא יכולים להישאר יחד עדיף שנשאר ידידים וזה!

אני: מה????

הוא: דיי בטי זה לא ילך...

לא הייתי רגילה לשמוע את זה ממנו לא רציתי להאמין למה ששמעתי לא רציתי להאמין שהוא
זה שנפרד ממני! אז עשיתי פרצוף מבואס כזה פתאום התחילו לרדת לי דמעות פתאום רק שהוא
אמר לי שהוא לא רוצה שנישאר יחד הבנתי כמה אני אוהבת אותו...

הוא: למה את בוכה?

אני: לא יודעת ליעד אתה מכיר את ההרגשה הזאת שרק שאתה מאבד משהו אתה מבין כמה הוא
יהיה חסר לך??

הוא: את לא מאבדת אותי אנחנו נשארים ידידים הכי הכי טובים!

אני: כן בטח אתה יודע שאני לא יכולה!

הוא: את יכולה.. דיי בטי את הילדה היחידה שאני מחזיק איתה כל כך הרבה זמן מעמד ולא
רב איתה! אני לא רוצה לאבד אותך עכשיו אני רוצה שנשאר בקשר!

אני: אני לא מסוגלת...

הוא: תביאי חיבוק...

לא זזתי מהמקום שלי..

הוא: נו...

אני: לא רוצה...

הוא התחיל לנשק אותי בכל הגוף..

אני: דיי ליעד עזוב אותי..

הוא: עכשיו בגלל שלא הבאת לי חיבוק תוסיפי לזה גם נשיקה!

אני: הרגע אמרת שזה לא ילך!! אמרת שאתה רוצה שנישאר ידידים!!

הוא: אני לא יכול אני אוהב אותך יותר מדי...

אני: אז למה אתה רוצה להיפרד?

הוא: לא יודע עצבנת אותי..

אני: אז בגלל שעצבנת אותך אתה נפרד ממני?

הוא שתק..

אני: טוב ליעד דף חדש?

אני: חייך חיבק אותי ואמר שכן!

כן כן שוב נשארנו יחד!

הלילה הזה עבר בשקט... ואז בצהריים שקמנו... שוב רבנו אני אפילו לא זוכרת על מה בלי
שהוא ישים לב ישבתי בצד וכתבתי לו מכתב...

בקיצור כתבתי שם שאני אוהבת אותו אבל אני לא יכולה עם זה שאנחנו נפרדים וחוזרים כל
שנייה גם היחס הזה שלו אלי מעצבן אותי ועצה ממני כדי לו לשנות את זה ולא רק בשבילי
בכל מיקרה זהו עכשיו זה הסוף אנחנו נפרדים ומהרגע שהוא יצא מהבית שלי אני לא רוצה
לשמוע ממנו יותר אמרתי לו שזה לטובת שנינו אם הוא רואה את המספר שלי בטלפון שלו
שפשוט לא יענה ושגם הוא לא יתקשר אלי. קיפלתי את זה.. באתי אליו חיבקתי אותו ונשקתי
אותו פתחתי לו את היד שמתי לו את הפתק ואמרתי לו תקרא את זה שתלך.. הוא נישק אותי
בחזרה ואמר לי טוב...

אני ירדתי להכין לנו נס... שעליתי ראיתי שהוא קרא את המכתב!!