האם זה היה רק משחק עבורך?

והנה עוד מכתב נכתב לו ללא ידיעתך, כמו האהבה שלי אליך שלא אתה ולא איש אחר מלבדי  יודע שעדיין קיימת, בועטת, בוערת..גם עכשיו, אחרי שעברה לה כמעט חצי שנה, אני עדיין מנסה להבין אותך, אך בלי הצלחה. הייתי יושבת בחדר בלילה לבד ובוכה בלי שאף אחד יבין וידע, והיה לי קשה וכואב ואתה בחרת שלא לראות, להעמיד פנים שכלום לא קרה. אהבתי אותך, ואני עדיין אוהבת, ובאותו רגע, שישבנו במכונית ונהגת, זה היה הרגע שהכל התפרץ לו פתאום בלי שום התרעה ואמרתי לך שבשבילי אתה לא סתם ידיד.. אמרת שזה הדדי ונשקת לי נשיקה רכה, עדינה ולחשת לי באוזן שעוד נדבר על זה אבל לא עכשיו. הישלת אותי, וגרמת לי לחיות בפנטזיה בה אתה האביר ואני הנסיכה..והיא..היא תמיד הייתה המכשפה הרעה. המכשפה הרעה, שכביכול הייתה הידידה שלך שהיית לה רק ידיד ולא יותר. איש מלבדי לא ראה את הניצוץ בעיניים שלה כל פעם שהייתה רואה אותך ,וכולם אמרו שאני מדמיינת, דמיון פורה של בחורה מאוהבת, לא יותר. ומה איתך? לא ידעת, או שהעדפת שלא לספר לי כדי שאשאר מאוהבת? את התשובות לכל אלה, בחיים לא אדע כי אני בחיים לא הצלחתי ולא יצליח להבין את שעובר בליבך. מאז אותו יום, שישבתי באוטובוס, האהבה שלי אליך לא הייתה אותה האהבה, ונכון, שעשית הרבה דברים שהיו יותר גרועים משקר פשוט וקל, אבל השקר ההוא, הוא זה ששינה את אהבתי אליך. כי למרות שסלחתי לך על שאכזבת אינספור פעמים, ולמרות שהייתי בוכה בלילות ארוכים חסרי שינה, על השקר ההוא לא יכולתי לסלוח וגם לא לשכוח. הייתי מתחמקת ממך ולא עונה, אבל עדיין אהבתי אותך וחזרתי אליך ועשינו אהבה פעם ראשונה, ידעתי שאתה לא אוהב אותי ברגע ההוא, אבל לא תיארתי שאתה אוהב אותה. והייתי מוכנה לתת הכל למענך, וויתרתי על חברה טובה, ולך לא היה אכפת כי הריי עכשיו אתם יחד, האביר והמכשפה הרעה, ואותה אתה אוהב והיא זאת שלה אתה עכשיו שר את אותו שיר ששרת לי כשישבנו על החוף והחזקת לי ת'יד, ובחיים לא הצלחתי להבין אותך ובחיים אני לא יצליח, וכואב לי, ולמרות שעברה מאז חצי שנה, ולמרות שאנחנו לא מדברים, הכל מתעורר בי מחדש כל יום שאני רואה אותך ברחוב חוצה את הכביש ליד הרחוב שלנו. כל יום אני חושבת ותוהה האם בכלל היה לך אכפת או שהכל היה משחק?