לקופיקו שלי...

אתה כבר לא שלי, אנחנו כבר לא ביחד, המשכת הלאה.

יש כ"כ הרבה דברים שאני רוצה להגיד לך, להסביר לך אבל אתה לא נותן לי.

אומר שאין על מה לדבר יותר שאמרנו ועשינו הכל...שמיצינו את הקשר עד הסוף ושכבר אין
מאיפה לסחוט.

אני כ"כ מעריכה אותך שאתה לא מתאר לעצמך אפילו עד כמה, אני חושבת על איך שאתה
מתייחס אלי אפילו שאתה כבר לא אוהב, שכבר שחכת אותי אבל עדיין...עדיין מראה אכפתיות
מראה רגש מה שמישהו אחר לא היה מעז לעשות אחרי כל הסבל שגרמתי לך.

הבגידה, ההשתכרות והפדיחות אחריה, ההתעלקות והכל פשוט הכל.

אתה בנאדם מקסים באמת ומי שתהיה איתך תהיה המאושרת מכל הנשים כי אתה יודע לאהוב,
לפנק ולרגש למרות שנפגעתי ממך אין ספור פעמים אני עדיין אוהבת ולא מבינה למה, לא
מבינה למה כל פעם שיש לי מישהו וזה נגמר אני ישר רצה אליך ומדברת איתך...זה כאילו
אני בוחנת אותם ומבינה שהם לא מגיעים לכף רגל שלך ומעיפה אותם ומתאהבה בך מחדש.

אני באמת אבל באמת רוצה לשכוח אותך שלא תחשוב שלא, שלא תחשוב שסתם בא לי להציק לך
אבל תבין אני לא מצליחה אני לא שולטת ברגשות שלי וכמה שאני ישקר לעצמי ויתאמץ להגיד
שאני לא אוהבת אותך אני כן עד כלות נשמתי. שנתיים כמעט עברו מאז שהכרתי אותך
והשתנתי המון, המון נתת לי בטחון עצמי, לימדת אותי להתנהג כמו בנאדם ולהפגין רגשות.
אני היום כבר בכיתה י"א ואתה בקרוב עומד להתגייס שתבין אני סופרת את הימים עד
שתתגייס שתהיה רחוק מפה כי זה שאתה גר קרוב אלי לא עוזר כ"כ לשכוח אותך. תתגייס
ותעוף מפה בלי לראות אותך עם בנות, בלי לשמוע עליך, בלי לחפש אותך בכל מקום פשוט
שתעלם מהשטח ואז אולי תעלם לי גם מהלב.

החיים שלי בזבל אין לי כוח לקום בבוקר וללכת ללמוד ולחייך ולעשות דברים, אין לי חשק
לכלום חוץ מלהישאר במיטה ולחכות לך, לחכות שאולי תבין שאתה כן אוהב אותי וכן רוצה
לחזור אלי.

הדבר היחיד שמעודד אותי הוא שלעולם לא תשכח אותי, שתזכור תמיד שהייתי הראשונה שלך
ושאתה היית הראשון שלי- לפחות את זה חלקנו ביחד.

כמה מכתבים יש פה שכתבתי לך...המון כמעט כל מה שלא כתבתי כל החיים כתבתי בחצי שנה
הזאת שאנחנו פרודים.

אז כאן אני יסיים שוב...מאוכזבת, מאוהבת, פגועה והכי חשוב צריכה שתאהב אותי,צריכה
שתחזק אותי ותרים אותי כלפי מעלה תגרום לי לחזור להיות הילדה השמחה והמאושרת שהייתי
פעם.

מתפללת ליום שתשוב להיות הקופיקו שלי שלך הגמדה.