ילדים קטנים ואהובים

ילדי הקטנים והמתוקים,
איך חלפו להם במהירות השנים,
היום אתם נחשבים כבר בוגרים,
שאת רוב הדברים כבר מבינים,
עכשיו אני יכולה לספר לכם מהו כאב,
לספר לכם איך נשבר לאמא אחת הלב,
ילדים שהיו תמיד במקום הראשון,
ילדים שמעולם לא הרגישו כישלון,
תמיד אמא עומדת לצדם ברגעים של משבר,
אם משהו הציק, אם רבו עם חבר,
תמיד עוזרת להם בשיעורים,
תמיד נפגשת עם המורים,
לכל בקשה עומדת דום,
משתדלת להגשים כמעט כל חלום,
בנתה בית חם, משפחה חדשה,
וברגעים הכי קשים לא הראתה כל חולשה,
והיום היא פגועה, עצובה, הלב שלה נשבר,
אבל עדיין בשבילה הם הדבר הכי יקר,
הם אמרו לה מילים קשות עד כאב,
מילים שחדרו כמו סכין ישר אל הלב,
ואם זה לא הספיק ואולי כדי לבדוק כמה זה כואב,
אז המשיכו הקטנים בחוזקה את החרב לסובב,
כולם אמרו לה, אל תבכי, ככה הם ילדים,
הם כפויי טובה זהו דפוס קבוע בחיים,
אבל אמא יודעת בתוכה, עמוק בפנים,
הילדים שלה הם ילדים מדהימים,
המלאכים הקטנים שנתן לה אלוהים,
מחר בבוקר הם יתעוררו ליום שמש,
ינשקו ויחבקו אותה, ישכחו מה קרה ליל אמש,
ואמא כמובן תאסוף אותם אליה
תעטוף את גופם בתוך זרועותיה
ותביט אליהם באהבה ישר בתוך העיניים,
ושוב תבטיח להוריד בשבילם את השמיים,
כי בסוף היום למי בכלל אכפת.....
אם לאמא נשבר הלב –אפילו במעט,
אמא תמיד תחייך, תחבק, תנשק ותאהב
כי לאמא יש לב ענק ואמא שוכחת מהר..
אמא שוכחת שמסכינים צריך תמיד להיזהר....