איבדתי תקווה לאהבה שלי אליך

נזכרת בך ,


בפעם הראשונה ,


בפעם הראשונה שראיתי אותך .


לא הכרנו בכלל ,


סתם שני זרים שהגיעו לכיתה .


ובתוך כמה ימים ..


כבר נהפכנו לחברים .


ומבלי שאהבתי


לך אני הסכמתי .


לולא הייתי מסכימה ,


כלפיך לא הייתה לי אהבה .


לא הייתי בוכה ,


כי איבדתי תקווה .


 


ועכשיו שאנחנו כל כך קרובים


אני כבר לא רואה עתיד איתך ,


עתיד שלנו ביחד ,


איבדתי את התקווה


שאתה תאהב אותי כמו שאני אוהבת אותך .


 


תביט בעיניי ..


תשתדל ליראות טוב טוב את פני ,


תשתדל ליראות את האהבה שלי


ותנסה ככה לאהוב גם אותי .


אני אוהבת אותך כמו שאף אחת לא אהבה .


והמשפט הזה יינצר בליבי


כי אותך ורק אותך אני אוהבת


כמו שלא אהבתי אחר בנשמתי .


לא מפחדת שמשהו בנינו ייהרס ,


כי חשוב לי שתהיה איתי ,


שתהייה רק שלי .


 


אבל עכשיו שאנחנו כל כך קרובים


אני כבר לא רואה עתיד איתך ,


עתיד שלנו ביחד ,


איבדתי תקווה


שאתה תאהב אותי כמו שאני אוהבת אותך .


 


אני אבודה ..


לא רואה את האור שבקצה המנהרה .


אני רואה רק חשכה


וששום דבר לא יקרה ביני לבינך


חוץ מאחים בנשמה .