משנתו של זקן בא בימים

זקן בן 92, נמוך, בעל מראה נאה, המתייחס למראהו בקפידה רבה, מגיע לבית
אבות

אשתו בת השבעים רק נפטרה, והוא נאלץ לעזוב את ביתו

אחרי המתנה בת שעות בבית האבות, הוא מחייך כי נאמר לו שחדרו מוכן

בעודו צועד לעבר המעלית, מדדה על מקל ההליכה שלו, תיארתי בפניו את מראה חדרו, כולל
הסדינים התלויים על החלונות המשמשים כוילונות

- "אני מאד אוהב את החדר", הוא אומר, בהתלהבות של בן 8 שרק קיבל לידיו גור כלבים
חדש

-"אבל, הרי עוד לא ראית את החדר, חכה רגע, הנה אנו מגיעים"

"אין לזה שום קשר", הוא ענה

"אושר הוא דבר שאני בוחר בו מראש. הדבר לא תלוי בריהוט של החדר או בעיצוב שלו – אלא
איך אני מחליט לראות אותו"

"כבר הוחלט בדעתי שאני אוהב את החדר. זו החלטה שאני מקבל על עצמי כל בוקר כשאני
מתעורר"

"אני יכול לבחור.

אני יכול להעביר את יומי במחשבה על הקשיים שיש לי עם איברים שאינם מתפקדים היטב
בגופי... או פשוט לקום ולהודות לשמיים על אותם איברים שעדיין מתפקדים"

"כל יום הוא מתנה, וכל זמן שאני יכול לפקוח את עיני, אתמקד ביום החדש, ובכל
הזיכרונות המאושרים שבניתי במהלך חיי.



"זקנה היא כמו חשבון בנק:

אתה מושך בשנותיך המאוחרות כל מה שהפקדת בדרך"

"כך שעצתי לכם היא: הפקידו את כל האושר שאתם יכולים בעו"ש של בנק הזיכרונות





תודה לכם על חלקכם במילוי החשבון שלי בזכרונות מאושרים, אשר אני עדיין ממשיך
למלא..."



זכרו את החוקים הפשוטים לאושר:

1. שחררו את לבכם משנאה

2. שחררו את מחשבתכם מדאגה

3. חיו בפשטות

4. תנו יותר

5. צפו לפחות



אם תרצו, תוכלו להעביר את המצגת הזאת הלאה, אבל ממש לא יקרה כלום אם לא... העיקר
שתפנימו ותבינו שהדברים הפשוטים בחיים, הם אלה שגורמים לנו אושר