לחיות את העבר.

את כותבת ומוחקת מילים שמזמן רצו להשפך מן העט
להשפך מעינייך
אבל הלב שלך חלש
קשה לך להכיל בעיניים
מילים שכאלה
מילים שהן זכרונות
הן מה שנשאר ממנו
את חייבת לכתוב אותן
שלא יהיה להן לאן לחמוק
שהכאב הצורב שהן מעלות
לא יתפוגג
את אוהבת את זה
לפעמים
זה נעים להתגעגע
למילים למגע
למשהו שלא יחזור
להרגיש
שוב להרגיש
את אותם הפרפרים שהתעופפו בבטנך
עכשיו הם עפים
עפים משם
והוא כבר מצא לו אישה,
מישהי שגורמת לו לבכות.
אצלו הכל בסדר,
עם פסיקים ונקודות.
ורק את נשארת
עומדת במקום
לפעמים נסוגה לאחור
אבל את אף פעם לא יודעת
אף פעם לא אומרת
הכל בסימני שאלה
את לא שואלת
כי כבר אין טעם
את חיה בעבר.