הוא נתן לי ללכת

הוא נתן לי ללכת,למרות שאני לא רוצה
הוא אמר שהוא אוהב,ואני לא אוהבת
ככה בהתחלה תמיד הכול יפה,חשבתי
אבל בהמשך ,עם הזמן זה מתמלא בזבל
אני לו מבלבלת במוח,ולי הוא גם מבלבל
אני מבולבלת וגם הוא מבולבל
מנסים למצוא מוצא,אבל בעצם זה נגמר
אין פה מה להמשיך,וחבל שהסוף מר
 
איך אפשר להחזיר את הזמן לאחור?
איך אוכל להחזיר תקופה של ורוד במקום שחור
הלב נקרע לי לגזרים
מרוב כמות ענקית של רסיסים
אין מקום לעוד ריגושים
הלב מתרוקן לו בשקט
ונפגע מחדש כל פעם סיפור אחר
עד שאני אומרת לעצמי "זהו לא יותר"
כמה אפשר לבכות בגלל שטויות?
הייה,אז הייה מה לעשות בחיים לומדים מטעויות