כל

כל שיחה שלי איתך,
אני מרגיש שאני כבר לא שלך,
כל ריב שלנו שאת עליי מתעצבנת,
אני מרגיש שממך, אני מוכן ללכת..

אני יודע שאני ממך אפגע,
אם אני אלך ממך, נשמה,
אבל ליבי כבר לא מוכן להמשיך לסבול,
את מה שליבך, מסרב למחול..

חשבתי שאיתך אני אהיה על דרך חדשה,
ושאת איתי לכל תהיי מוכנה,
אך אם את ליבך את מסרבת לפתוח,
אהבה לא תהיה פה, וזה בטוח...

לפעמים אני חושב שאני גננת,
ואני מתעסק פה עם תינוקת,
מעמידה לי שאלות, ומחפשת תשובות,
ועוד אחרי כל זה את לי עד אומרת

"רוצה להיות איתך, כמו כל האהבות...",