הכל מזכיר אותך..

הלב שלי בוכה בדממה


קורא אלייך קורא את שמך


המנגינות כבר לא מתנגנות אותו הדבר


האור אינו מאיר כמו שהאיר את המחר


הכל אינו כמו שהיה בעבר


שמך מתנוסס ברחובות ודמותך כמו צל אותי מלווה


עטופה במילים ודברים שמזכירים לי אותך


השמיים בוכים מרטיבים את האדמה


דמעותיי נאגרו בשביל כל ימות השנה


השמש זורחת הציפורים מצייצות


אך למה איני יכולה את כל זה לראות


עיניי מסרבות להאמין אוזניי לא מוכנות לשמוע


וקולי קולי נדם והלב עדיין פועם אך טובע


הים את שובך לי מבשר


והרוח את הניחוח שלך המשכר


עוברות להן עונות וכך חולפות גם השנים


ובנתיים השיער מאפיר כך עוברים בציפייה החיים


ושם מעבר לים מדמיינת אותך אי שם


מצפה לי כשם שאני מצפה לך גם


הסירות שטות לעונת הדיג הדייגים מנשותיהם נפרדים


ואני מתבוננת בשובם האם אתה נמצא בין אנשים


אולי תשוב אליי אולי עוד יום תשוב


תחייך אליי ותסיר את מבטי העצוב


תבטיח שלעולם לא נפרד


שליבי לעולם לא יהיה כה בודד


תאחוז בידי ונפסע לנו יחד


אל העתיד הבוהק ללא כל שום פחד...