מפליגים אל מחוזות רחוקים

אני מפליג בדמיוני למחוזות רחוקים
מביט סביב, רואה נערה ועינייה שני פנינים
מתקרב לעברה, לוחש מילות אהבה לאוזנה
רוצה רק לרגע ללטף את צווארה,
והנה.. רואה אותה בוכה.

אני נסוג לאחור ומביט בדמעתה שזולגת על לחייה הצחור ונופלת לקרקעית הים
מהרהר לעצמי,
הכיצד מדהימה שכזו מרשה לדמעה מלוחה להצטרף למהלומה שמתרחשת שם?
אני יורד על בירכיי ומחבק אותה בחוזקה
מביט אל פניה היפות מרכין את הראש
שואל בקול חלוש למה וכיצד
היא לא עונה לי...  
ראשה ברכסי הייאוש, מילותיה כהר השתיקה,
המבט שלה.. גרם לי לרעוד.

אחוז אימה אני נחוש להגיע לליבה של הנערה
חדור אל מעמקיי נשמתה ,
ועדיין, היא לא עונה
בוהה לעבר האופק
מחפש תשובה לשאלות ליבי
אך מבטה נעוץ בלבנה.

אני קופץ לתוך הים הסוער כדי להשיב את דמעתה הקסומה לנערתי היפה
שוחה לי בין הדגים מעט מפוחד,
אך אעשה הכל בכדי להשיב אותה אליה.

מערבולת מתקרבת והשמיים נעשים שחורים
אני שומע את ליבי דופק בחוזקה אבל שום דבר לא יעצור אותי
אני ילחם בכולם
בשבילה..
בגללה אני עושה הכל,
יודע כי היא האחת שלמענה מוכן אני ליפול ולסבול
אני נופל כמו אבן למצולות חסר אוויר
מרגיש קול מהדהד לי ולוחש
"תשיב לי את הדמעה נסיך שלי"
לחיי האדימו כשחזרה היא על מילותיה,
רציתי לצעוק לה קחי נערה שלי קחי הכל
הרגשתי קרן אור חזקה על פניי.

פקחתי את עיניי אט אט
ומה האם זה היה רק חלום ?
לרגע הרגשתי בגופי את חום האש ששרפה את היער שאהבתי,
האומנם זו אשליה?

קמתי שטוף זיעה קרה מביט מסביבי ורואה שאני בחדרי הקטן הנושק לים
ודמעה קסומה אני מחזיק ביד.